< בחזרה לבלוג

קליטת עולים היא לא רק ערכית אלא גם נכונה כלכלית

יוני נימן, מנהל תוכנית 'גבהים טק' בעמותת גבהים
פורסם בגלובס 4.4.2022

המלחמה באוקראינה נמשכת, ולפי שעה לא נראה שהיא עומדת בפני סיום. נדמה כי איש אינו יכול להישאר אדיש נוכח התמונות הקשות של ילדים, נשים וגברים חפים מפשע שמאבדים את חייהם, ונוכח תמונותיהם של מיליוני הפליטים שחיי השגרה שלהם הפכו לסיוט.

בתוך האתגר הבינלאומי האדיר הזה, אולי המשבר החריף ביותר שידע העולם בעשרות השנים האחרונות, ניצבת מדינת ישראל עם אתגרים משלה, ובהם גל עלייה גדול שצפוי כבר בחודשים הקרובים. לפי חלק מההערכות, ישראל עומדת בפני גל של עשרות אלפי עולים בפרק זמן קצר, גם מאוקראינה וגם מרוסיה.

קליטת עלייה במספרים כאלה היא אירוע אסטרטגי שדורש היערכות מקדימה – והזמן לפעול הוא כעת. מעבר למענק הקליטה הראשוני ולצורך לשכן את העולים ולדאוג לסל סוציאלי שיבטיח את יכולת הקיום שלהם, ישראל תיבחן ביכולתה להפוך את עשרות אלפי העולים לחלק מהחברה והכלכלה.

הסיוע הראשוני הוא קריטי, בבחינת עזרה ראשונה. אך לאחר שהתמיכה הראשונית בעולים תסתיים, הם יוותרו איש-איש לגורלו. המדיניות הנכונה היא השקעת מרב התקציבים והמשאבים בהכשרות ובליווי מקצועיים שיהפכו את אותם אנשים לפרודוקטיביים ולחלק משוק העבודה, מה שגם יסייע מאד לקליטתם מבחינה חברתית. הרווח כאן הוא הדדי – גם למדינה וגם לעולים.

ישראל משוועת לכוח-אדם איכותי, בכל התחומים. אם נתמקד בתחום ההייטק, מנוע הצמיחה של הכלכלה, הרי שהדרך היחידה שהקטר הזה ימשיך לדהור קדימה היא על-ידי סגירת הפערים הקיימים בכוח-האדם בתחום.

נכון לכתיבת שורות אלה חסרים בישראל אלפים רבים של מהנדסי תוכנה (על-פי חלק מההערכות כ-15 אלף משרות פנויות). הפוטנציאל לקפיצת מדרגה משמעותית בעקבות גל העלייה מרוסיה ואוקראינה אדיר – כך היה בשנות ה-90 כאשר גלי העלייה ממדינות בריה"מ לשעבר תרמו להזנקת ההייטק הישראלי ולהפיכתו לשם דבר בעולם.

מניסיוננו, כ-5% מכלל העולים והעולות יכולים להשתלב בתחום, אם רק ייקלטו באופן נכון ויקבלו את הכלים המתאימים. זה המון. מדינת ישראל צריכה לפעול אקטיבית כבר כעת בכדי לאתר אותם במדינות האם (למשל על-ידי שליחי הסוכנות היהודית). כן, עלינו להפסיק להתייחס לעולים כמקרי סעד ולהבין שבמדיניות נכונה, הרווח הצפוי יהיה גם ברמת הפרט וגם ברמת כלל החברה הישראלית.

לאחר שהגיעו, יש לסייע לעולים החדשים להתגבר על שני האתגרים המרכזיים העומדים בפניהם כדי להגיע להצלחה מקצועית: הפער התרבותי והיעדר נטוורקינג (קשרים אישיים). במקרים מסוימים תידרש גם הכשרה מקצועית ממוקדת וקצרה.

המסגרת הטובה ביותר למתן סיוע זה היא תכניות המאפשרות לעולים לתרגם את הכישורים והניסיון שלהם לשפה שהשוק מבין, ולחבר אותם לחברות במשק שיתגייסו ללא ספק לאתגר, פשוט מכיוון שמדובר באינטרס שלהן להגיע לאותו כוח-אדם איכותי שהן כה משוועות לו. המסגרת חייבת לכלול ליווי צמוד של מומחי תעסוקה ומנטורים מתנדבים מתחומם.

למזלנו, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. יש כבר עמותות עם ניסיון רב כדוגמת גבהים. יש כבר רצון וכוח התנדבות גבוה בקרב אנשי הייטק שישמחו לקחת עולה תחת כנפיהם וללוות אותו בכניסתו לשוק העבודה בישראל.

נדמה כי בראש ובראשונה ישראל צריכה להחליף דיסקט מחשבתי – העלייה אינה נטל כלכלי אלא דווקא נכס פוטנציאלי אדיר. כל שקל שיושקע בפיתוח מיומנויות והכשרה מתאימה, יחזיר את עצמו בריבית דריבית, ויגדל כאן דור חדש של אנשים שלא רק שלא יתדפקו על דלתות הביטוח הלאומי והרווחה, אלא יוכלו להיות ממובילי החברה והכלכלה בישראל.

קרדיט תמונה: סרגיי אוסלנדר, שתיל סטוק

11.04.2022

אולי יעניין אותך גם

26.06.2022
להתרכז בגיל הרך

בתכנית החומש לחברה ערבית יש בשורה של ממש, אבל חסר מרכיב קריטי שבלעדיו היכולת להוביל לשינוי עמוק ולצמצום פערים מוגבלת – השקעה בגיל הרך, שיש לו חשיבות מכרעת בחיי הילד ובהתפתחותו.

קראו עוד
22.06.2022
ללא גבול: לקות לא צריכה להיות מוגבלות

לקות אינה מחייבת מוגבלות, אלא נוצרה במפגש בין לקות האדם לסביבה. הנגשת המרחב הציבורי והדיגיטלי לאנשים עם מוגבלויות מעוגנת בחוק ובתקנות, אך חשובה לא פחות היא המודעות לנושא.

קראו עוד
06.06.2022
מורים טובים זקוקים לא רק לשכר הולם

שוב ושוב מצמצמים את הטיפול בבעיות המורים והמורות במערכת החינוך לעניין השכר בלבד, ומותירים את הטיפול בסוגיה המהותית של מעמד המורה לעתיד – כזה שלעולם לא מגיע.

קראו עוד