מורשת פילנתרופית בין-דורית

מייסד קרן רש"י גוסטב לוואן היה איש עסקים יהודי צרפתי, בן למשפחה הנטועה היטב בתרבות ובמסורת פילנתרופית. שורשיה של מסורת זו מגיעים עד לשנת 1860, כאשר סבו של גוסטב, נרסיס לוואן, ייסד בפריז עם קבוצת חברים את "כל ישראל חברים" – כי"ח (אליאנס).

כארגון היהודי הגדול והמשפיע ביותר בעת החדשה, אליאנס פעל להגן על זכויותיהם וחירותם של היהודים באשר הם ולשפר את מצבם הכלכלי-חברתי. רשת בתי הספר שהקים נפרשה ממרוקו ועד אירן והעניקה חינוך מתקדם כמנוף למוביליות חברתית; ביניהם היה מקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל.

נרסיס לא רק עמד שנים רבות בראש אליאנס, אלא גם שימש כנשיא יק"א (החברה היהודית להתיישבות) וסייע רבות להתיישבות היהודית בארץ לצד משפחת רוטשילד. במקביל הוא פעל נמרצות במאבקים הנוגעים לזכויות אדם ובפרט במלחמה באנטישמיות. את דרכו ופעילותו הציבורית המשיך בנו ז'ורז'.

גוסטב, בנו של ז'ורז' ונכדו של נרסיס, ספג מורשת משפחתית זו ומימש אותה בדרך ייחודית משלו. בעקבות מלחמת העולם השנייה ולאור התנהלותה של ממשלת צרפת בתקופה זו, הוא ראה חשיבות עליונה בחיזוקה של מדינת ישראל כמולדת בטוחה לעם היהודי.

הודות להצלחתו יוצאת הדופן כאיש עסקים היו לגוסטב האמצעים לממש את חזונו, והוא הקדיש למטרה זו את מרבית הונו. גולת הכותרת בקריירה העסקית שלו הייתה חברת המים המינרליים פרייה, אותה הפך ממפעל קטן ומיושן למותג עולמי מוביל.

בתחילת הדרך פנה גוסטב להשקעה פילנתרופית בישראל באופן פרטי, ותרם ביד רחבה לשורה ארוכה של פרויקטים, בכלל זה בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של המדינה הצעירה. אך מטרתו העיקרית הייתה השקעה במשאב החשוב ביותר של ישראל: ההון האנושי.

מתוך שאיפה להשיג השפעה רחבה ומעמיקה יותר, החליט גוסטב בשנת 1984 להקים קרן שתנהל את פעילותו הפילנתרופית – קרן רש"י, והעמיד בראשה את אחיינו הוברט לוואן.

כאדם שניחן בצניעות בלתי רגילה והתרחק מכל פרסום, גוסטב דבק בעיקרון של מתן בסתר ולכן לא רצה שהקרן תישא את שם משפחתו. הוא בחר לקרוא לה על שמו של רש"י, גדול מפרשי התנ"ך והתלמוד שחי בצרפת במאה ה-11. גוסטב לוואן הלך לעולמו ביולי 2008 כשהוא בן 94.

הוברט לוואן הוביל את הקרן כנשיא במשך 35 שנה עד לפרישתו באוקטובר 2018 והעברת הלפיד לבנו פרנסואה – דור חמישי למורשת פילנתרופית משפחתית יוצאת דופן.