פיתוח כלכלי הוא תנאי מרכזי ליכולתו של אזור הצפון להתאושש אחרי המלחמה. מעבר לשיקום מידי של עסקים ותשתיות, נדרשת חשיבה לטווח ארוך על תהליכים שיאפשרו חזרה לפעילות, ליציבות ולצמיחה אזורית. מתוך ההבנה הזו עולה השאלה: כיצד נראה שיקום כלכלי בצפון, ואיך הופכים אותו מתגובה למשבר לתהליך מתמשך של פיתוח כלכלי אזורי?
שיקום כלכלי בצפון הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר העומדים כיום בפני ישראל. חודשים ארוכים של פינוי אוכלוסייה, פגיעה בתשתיות, עצירה כמעט מוחלטת של פעילות עסקית ואי-ודאות ביטחונית, יצרו מציאות שבה תהליכי ההתאוששות טרם הושלמו. במקומות רבים אנחנו רואים עדיין אוכלוסייה שחזרה באופן חלקי בלבד, עסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לפעול או נאלצו להיסגר, והיעדר ביקוש מקומי המקשה על חידוש הפעילות העסקית – לא כל שכן, על בניית יציבות כלכלית ארוכת טווח. מציאות זו ממחישה עד כמה תהליך החזרה לשגרה כלכלית מלאה הוא מורכב, ועד כמה הוא תלוי ברצף תפקודי של עסקים, תושבים ותשתיות.
מה המשמעות של שיקום כלכלי בצפון?
עבור בעלי עסקים רבים בצפון, המלחמה הביאה לא רק לעצירה זמנית של הפעילות, אלא השפיעה על מרכיבים מרכזיים בניהול העסק. מערכות שלמות השתבשו: שרשראות אספקה נפגעו, מערכי כוח האדם הצטמצמו או השתנו, הקשר עם הלקוחות נחלש או נקטע, והיכולת לתכנן לטווח הבינוני והארוך נעשתה מוגבלת. כך, עסקים קטנים ובינוניים התקשו לשוב לפעילות מלאה גם כאשר התאפשרה חזרה פיזית לעבודה.
את המעבר החד מיציבות לקריסה מתאר סיפורה של טליה ברי, בעלת חנות בגדים מקריית שמונה. עם פינוי התושבים בתחילת המלחמה העסק הושבת לשנה וחצי. כשחזרה לעיר מצאה חנות שנפגעה פיזית – מדפים נפלו וחלונות התנפצו מהדף בעקבות פגיעה ישירה בקניון הסמוך. "מאז הכול תוקן, אבל הנזק האמיתי הוא בזה שאין אנשים", היא אומרת. "הלקוחות כמעט לא חזרו. בשעה שלוש בצהריים יום העבודה נגמר, אין תנועה, אין קונים. חשבנו שתהיה התאוששות, וקיווינו שאחרי החופש הגדול הכול יתעורר. זה לא קרה. אני משקיעה בפרסום אבל זה לא עוזר, כי אין קהל."
הסיפור של טליה אינו חריג. הוא ממחיש כי התאוששות כלכלית אחרי מלחמה לא מתרחשת מעצמה, אלא דורשת תהליכים מתוכננים, ליווי מתמשך ויצירת תנאים שיאפשרו לעסקים לחזור ולפעול לאורך זמן.
כלכלה מקומית כעוגן לשיקום הצפון
שיקום הצפון וחיזוקו היא משימה לאומית חיונית לחוסנה של ישראל. השאלה המרכזית היא לא רק כמה כסף נדרש לשיקום, אלא איך בונים תהליך שמאפשר לכלכלה מקומית לחזור ולתפקד לאורך זמן – מה שישפיע ישירות על חזרת תושבים ועל יצירת מקומות עבודה, ולכן מהווה תנאי מרכזי להתאוששות כלכלית אחרי מלחמה.
נתונים כבסיס למדיניות ולפעולה
כדי להבין את עומק המשבר, עיריית קריית שמונה יחד עם קרן רש״י הזמינה דו״ח נזקים כלכליים ממשרד EY ישראל. הממצאים היו בהחלט מדאיגים: הפסד ישיר של כ־1.5 מיליארד ש״ח בשנה וירידה של כ־75% בפעילות העסקית. נתונים דומים עלו גם ביישובים נוספים בצפון.
הדו״ח סימן נקודת מפנה: מעבר משיח של תחושות והערכות כלליות לפיתוח תכנית פעולה מבוססת נתונים. רק מתוך הבנה מדויקת של היקף הפגיעה ניתן היה להתחיל לחשוב בפועל על התאוששות כלכלית אחרי מלחמה — כזו שמתייחסת למציאות בשטח ולא להנחות תיאורטיות.
מה באמת מחזיר עסקים קטנים לפעילות במסגרת שיקום כלכלי בצפון?
מעבודה עם השטח ברור לנו שעסקים קטנים ובינוניים לא יחזרו לפעילות רק בזכות מענקים או פיצויים. הם זקוקים לליווי, ליציבות, ולתחושה שיש מי שמבין את המורכבות שלהם.
מתוך ההבנה הזו הוקם הבית לעסקים – מודל אזורי לשיקום כלכלי בצפון, המבקש לבנות תשתית רחבה ויציבה לכלכלה מקומית משגשגת. הוא מהווה One-Stop Shop ומעניק ליווי במימוש זכויות, ייעוץ עסקי ותפעולי, הפחתת חסמים בירוקרטיים ועוד. אבל מעבר לשירותים עצמם, הוא מציע גם שינוי תפיסתי: מעבר מהישרדות קצרת טווח לפיתוח כלכלי אזורי. במקביל לתמיכה בעסקים קיימים, הוא פועל למשיכת חברות חדשות ולבניית אקוסיסטם יזמי מקומי כבסיס לחוסן של איזור הצפון כולו.
שותפויות כבסיס להשפעה מערכתית
הבית לעסקים פועל בזכות קואליציה רחבה הכוללת קרנות, רשויות מקומיות ואזוריות, וגופים מהמגזר הציבורי והעסקי. שותפות זו מאפשרת חיבור בין ידע מהשטח, משאבים פילנתרופיים ויכולת השפעה על מדיניות, שילוב חיוני בתהליך של שיקום כלכלי בצפון ובניית פיתוח כלכלי אזורי ארוך טווח.
תקווה, אמון ותשתית לעתיד
עבור טליה ברי, הליווי האישי היווה נקודת אחיזה. "הבית לעסקים היה בשבילי עוגן. חיברו אותי לרואה חשבון שעזר לי להגיש תביעה לרשות המיסים, נתנו לי מידע חשוב ומלווים אותי לאורך כל הדרך. עדיין אין הרבה עבודה, אבל יש מישהו שמקשיב ומבין, וזה נותן תקווה."
יחד עם זאת, צריך לזכור כי התחדשות כלכלית אחרי מלחמה ובפרט באיזור הצפון, תיבחן לא רק במספר העסקים שייפתחו מחדש, אלא ביכולת לייצר יציבות וצמיחה לאורך זמן. זהו תהליך ארוך ומורכב, אך כזה שיכול להפוך את המשבר להזדמנות לבנייה מחודשת של כלכלה אזורית חזקה ומקיימת.
