< בחזרה לבלוג

בואו נדבר על מוביליות חברתית

"בישראל נמנעה מוביליות חברתית מקבוצה גדולה מאוד של אנשים" – פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה (TheMarker 31.12.2018)
"מחירי הדיור אינם מאפשרים מוביליות חברתית" – ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת" (מעריב 12.12.2018)
"המוביליות של הדור הצעיר בישראל נמוכה מזאת של הוריו" (גלובס 23.10.2018)
"מוביליות חברתית-כלכלית מעולם לא הייתה יעד לאומי בישראל" – מנכ"לית קרן רש"י מיכל כהן בוועידת גלובס, דצמבר 2018

אנחנו שומעים הרבה על מוביליות חברתית, אבל מה זה בדיוק ולמה זה חשוב?

אם נתחיל בהגדרה היבשה, מוביליות (או "ניעות" בעברית יפה) בין-דורית נוגעת לקשר בין המעמד הכלכלי-חברתי של ההורים והמקום שאליו יגיעו ילדיהם כמבוגרים. המוביליות משקפת את הסיכוי של אנשים לעלות (או לרדת) בסולם החברתי ביחס למיקום של הוריהם.

מוביליות היא יכולת תנועה, ובעולם החברתי זוהי האפשרות לנוע בין מעמדות חברתיים שונים או בין מצבי תעסוקה והכנסה שונים – במיוחד כלפי מעלה. אם כך, מוביליות חברתית מתמקדת בניתוק הקשר בין הרקע המשפחתי של הילד והסביבה בה גדל לבין הסיכויים שלו לממש את עצמו.

הגדרה קולעת זו כורכת את מושג המובילות יחד עם הוגנות חברתית. חברה הוגנת מאופיינת במידת המוביליות החברתית שהיא מאפשרת לחבריה. כלומר, זוהי חברה שבה כל ילד יוכל לממש את הפוטנציאל הטמון בו ואת שאיפותיו – בזכות הכישרון, התבונה והמיומנויות שלו כמו גם המוטיבציה והמאמץ שהשקיע – בין אם נולד למשפחה מבוססת במרכז הארץ או למשפחה קשת יום בפריפריה. מכאן, שקידום מוביליות משמעו יצירת שוויון הזדמנויות בעולם שבו נקודות הפתיחה אינן שוות.

בהיעדר מוביליות, אזרחי המדינה, בעיקר מהשכבות החלשות יותר, עשויים להרגיש (במידה רבה של צדק…) שיש להם "תקרת זכוכית", ושלא יפיקו את המירב מן המאמץ והכישרון שלהם. כך עשויה להיפגע תחושת האמון שלהם בהוגנות של המערכות הציבוריות, מה שעלול להתבטא בירידה ברמת ההשתתפות והמעורבות בתהליכים דמוקרטיים ברמה המקומית והלאומית.

זאת ועוד, חברה שיש בה מוביליות היא רק לא הגונה וצודקת אלא גם ממצה את פוטנציאל הצמיחה והשגשוג שלה. שהרי מוביליות נמוכה פירושה שישנם פרטים ואף קבוצות שלמות שיכלו לתרום במגוון דרכים לכלכלה ולחברה, אך לא עשו זאת כי הסביבה לא אפשרה להם להתקדם. כך החברה כולה נפגעת ומאגר יקר ערך של הון אנושי, יכולות וכישרונות הולך לאיבוד.

להרחבה ראו סקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר על מוביליות שכר בין-דורית בישראל

09.01.2019

אולי יעניין אותך גם

03.09.2023
המשבר החברתי הרסני לחינוך, אפילו יותר מהקורונה

כל ניסיון מלאכותי לצנזר את השיח שקורע את החברה הישראלית בתוך הכיתה נועד לכישלון, וגם אינו נכון מהותית. על מערכת החינוך להציג את הדעות השונות ולאפשר אותן, ולנסות לייצר גשר והבנה במקום שיח דיכוטומי.

קראו עוד
22.08.2023
האלימות בחברה הערבית לא תיפתר רק באיסוף כלי נשק

האלימות הגואה בחברה הערבית היא רק נקודת הקצה של תהליכים שמתחילים עוד הרבה קודם ונובעים מהזנחה, אפליה ופערים בין החברה הערבית והיהודית שיש להם השלכה ישירה על תנאי הפתיחה של הצעירים.

קראו עוד
27.07.2023
"קנס האימהות": כך החופש הגדול פוגע בנשים רבות בישראל

דווקא החינוך הבלתי פורמלי, שמשרד החינוך כמעט ואינו משקיע בו, יכול להוות בסיס לשינוי חברתי ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה, שחלק גדול ממנו נובע מעבודה במשרה חלקית של נשים.

קראו עוד