< בחזרה לבלוג

בואו נדבר על מוביליות חברתית

"בישראל נמנעה מוביליות חברתית מקבוצה גדולה מאוד של אנשים" – פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה (TheMarker 31.12.2018)
"מחירי הדיור אינם מאפשרים מוביליות חברתית" – ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת" (מעריב 12.12.2018)
"המוביליות של הדור הצעיר בישראל נמוכה מזאת של הוריו" (גלובס 23.10.2018)
"מוביליות חברתית-כלכלית מעולם לא הייתה יעד לאומי בישראל" – מנכ"לית קרן רש"י מיכל כהן בוועידת גלובס, דצמבר 2018

אנחנו שומעים הרבה על מוביליות חברתית, אבל מה זה בדיוק ולמה זה חשוב?

אם נתחיל בהגדרה היבשה, מוביליות (או "ניעות" בעברית יפה) בין-דורית נוגעת לקשר בין המעמד הכלכלי-חברתי של ההורים והמקום שאליו יגיעו ילדיהם כמבוגרים. המוביליות משקפת את הסיכוי של אנשים לעלות (או לרדת) בסולם החברתי ביחס למיקום של הוריהם.

מוביליות היא יכולת תנועה, ובעולם החברתי זוהי האפשרות לנוע בין מעמדות חברתיים שונים או בין מצבי תעסוקה והכנסה שונים – במיוחד כלפי מעלה. אם כך, מוביליות חברתית מתמקדת בניתוק הקשר בין הרקע המשפחתי של הילד והסביבה בה גדל לבין הסיכויים שלו לממש את עצמו.

הגדרה קולעת זו כורכת את מושג המובילות יחד עם הוגנות חברתית. חברה הוגנת מאופיינת במידת המוביליות החברתית שהיא מאפשרת לחבריה. כלומר, זוהי חברה שבה כל ילד יוכל לממש את הפוטנציאל הטמון בו ואת שאיפותיו – בזכות הכישרון, התבונה והמיומנויות שלו כמו גם המוטיבציה והמאמץ שהשקיע – בין אם נולד למשפחה מבוססת במרכז הארץ או למשפחה קשת יום בפריפריה. מכאן, שקידום מוביליות משמעו יצירת שוויון הזדמנויות בעולם שבו נקודות הפתיחה אינן שוות.

בהיעדר מוביליות, אזרחי המדינה, בעיקר מהשכבות החלשות יותר, עשויים להרגיש (במידה רבה של צדק…) שיש להם "תקרת זכוכית", ושלא יפיקו את המירב מן המאמץ והכישרון שלהם. כך עשויה להיפגע תחושת האמון שלהם בהוגנות של המערכות הציבוריות, מה שעלול להתבטא בירידה ברמת ההשתתפות והמעורבות בתהליכים דמוקרטיים ברמה המקומית והלאומית.

זאת ועוד, חברה שיש בה מוביליות היא רק לא הגונה וצודקת אלא גם ממצה את פוטנציאל הצמיחה והשגשוג שלה. שהרי מוביליות נמוכה פירושה שישנם פרטים ואף קבוצות שלמות שיכלו לתרום במגוון דרכים לכלכלה ולחברה, אך לא עשו זאת כי הסביבה לא אפשרה להם להתקדם. כך החברה כולה נפגעת ומאגר יקר ערך של הון אנושי, יכולות וכישרונות הולך לאיבוד.

להרחבה ראו סקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר על מוביליות שכר בין-דורית בישראל

09.01.2019

אולי יעניין אותך גם

18.04.2021
החזרה לכיתות: לא למדנו כלום מהקורונה

לאיזו מציאות חינוכית אנו שולחים את ילדינו אחרי שחוו שנה קשה של משבר? הכיתות צפופות, הילדים מבולבלים, הפערים מעמיקים – אבל את מקבלי ההחלטות זה לא ממש מעניין.

קראו עוד
21.02.2021
המשק יתגבר אך השכבות החלשות יישארו מאחור

ממשלה מתפקדת שבראש שיקוליה הכלכלה והחברה הייתה משקיעה את המיליארדים ביצירת מנועי צמיחה לעתיד ובדאגה למי שבאמת זקוקים לכך

קראו עוד
21.12.2020
להבטיח שכל הפעוטות בידיים טובות

תוך שנים מעטות ניתן יהיה להבטיח שכל הפעוטות בידיים טובות – כל מה שדרוש זה החלטה ממשלתית שעלותה כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד

קראו עוד