חוסן חברתי הוא היכולת של חברה להתמודד עם אתגרים – כלכליים, ביטחוניים, רגשיים – ולצאת מהם מחוזקת. הוא מורכב מסולידריות, תמיכה קהילתית, אמון במוסדות, מערכות פורמליות חזקות, תחושת שייכות, ובעיקר – שילוב כוחות, היכולת לפעול יחד.
דווקא עכשיו חוסן חברתי
החברה הישראלית התמודדה בשנים האחרונות עם לא מעט אתגרים, ממשבר הקורונה ועד מלחמה מתמשכת. כשמערכות קורסות תחת העומס, בתי ספר נסגרים, אזרחים מפונים מבתיהם, משפחות מגויסות למילואים ומרקם החיים היומיומי מתערער – דווקא אז נמדדת יכולתה של החברה לעמוד יחד ולהחזיק תקווה. כך ראינו את החברה הישראלית במלוא יופייה, עם אינספור מיזמים, יוזמות קהילתיות, ולב רחב שנפתח ומחבר בין אנשים מתוך אחריות הדדית.
לצד הכוח המרשים של הקהילה, תקופות המשבר הדגישו את תפקידן הייחודי של העמותות והקרנות הפילנתרופיות. פעולתן הרציפה לאורך כל השנה, החיבור לשטח והקשרים העמוקים עם מגוון קהלים הפכו אותן לשחקניות מרכזיות ביצירת מענים מהירים והזרמת משאבים בזמן אמת. זו הייתה שעתן לממש את חוזקותיהן: ליזום, לתרגם ידע וניסיון מצטברים לעשייה מדויקת, ולרתום שותפים לפתרונות מבוססי שטח. בפעילותן הן תרמו למען חיזוק החוסן החברתי בישראל, של קהילות שלמות – לא רק בשעת חירום, אלא גם בהנחת תשתית לעתיד, כעוגן יציב וכוח מוביל של שינוי חברתי משמעותי.
מעגל של העצמה
כשאנחנו מתייחסים לחברה הישראלית ולחוסנה, אסור לשכוח את הפערים הקיימים בתוכה, ואת העובדה שלמקום המגורים, למוצא או לרקע הכלכלי של ילד או ילדה יש עדיין השפעה מכרעת על מסלול החיים שלהם. חברה בה לכולם יש הזדמנות שווה להתקדם מחזקת את עצמה מבפנים.
כאשר נער או נערה מהפריפריה יודעים שיש להם סיכוי אמיתי להשתלב, להשפיע ולהתפרנס בכבוד, הם לא רק מגשימים את עצמם – הם הופכים לחלק ממעגל שמעצים את החברה כולה. במובן הזה, מוביליות יוצרת חוסן, וחוסן מאפשר מוביליות – מעגל של העצמה שמתחיל בהזדמנות וממשיך באחריות הדדית. חוסן נבנה בקהילות שבהן יש תחושת ערך, שייכות ותקווה לעתיד, ומוביליות חברתית היא הכלי שמאפשר להפוך את התקווה הזו למציאות.
יוזמות חברתיות בפריפריה – שותפות ליצירת חוסן ומוביליות חברתית
קרן רש"י לקחה על עצמה לפעול לחיזוק החברה הישראלית דרך קידום מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות בפריפריה החברתית-גאוגרפית. זוהי שליחות ארוכת טווח, המתממשת באמצעות יוזמות חברתיות בפריפריה בשותפות עם רשויות, עמותות וקהילות. בשנים מורכבות אלה המשכנו לפעול בעוצמה כדי ליצור שגרה וחיזוק חברתי-רגשי גם במציאות בלתי אפשרית.
כבר מהימים הראשונים ללחימה, הקמנו יחד עם שותפים משחקיות טיפוליות לגיל הרך, מתחמי פעילות ולמידה חווייתית, בתי ספר חירומיים ועוד מגוון פתרונות בהתאם לצרכים שעלו מהשטח. בזכות היערכות מהירה וקשר עמוק עם הקהילות המקומיות, ניתן מענה חינוכי והפגתי לעשרות אלפי ילדים ומשפחות שפונו מאזורי העימות בדרום ובצפון. העשייה הזו לא נולדה יש מאין מתוך המשבר, אלא נבנתה לאורך זמן בעשרות יוזמות חברתיות בפריפריה.
אז מה עושים הלאה?
חוסן חברתי בונה גשרים: בין קבוצות, בין דורות, בין מרכז לפריפריה. במציאות הישראלית הנוכחית, חיזוק החוסן החברתי בישראל אינו מותרות כי אם תנאי ליכולת שלנו להמשיך לחיות כאן ביחד. אבל חוסן לא נבנה ביום, הוא תוצאה של עשייה שיטתית ומתמשכת שמניחה את הבסיס האיתן להתמודדות גם בשעת משבר, ומאפשרת לנו לא רק להגיב אלא לשקם, לייצב ולבנות עתיד טוב יותר.
חוסן חברתי נבנה דרך מעשים: קרנות, עמותות, ורשויות המדינה יכולות לתעדף השקעה ביוזמות שמנגישות השכלה והכשרה מקצועית בפריפריה, לעודד יוזמות מקומיות שמחזקות קהילה, לתמוך במנהיגות צעירה הפועלת בשטח. הן יכולות ליצור חיבור בין-מגזרי במקום לפעול בבידול, ליצור שותפויות עומק עם תושבים ועם עסקים מקומיים, לבנות מדדי הצלחה הבוחנים השפעה בת-קיימא, ולהשקיע בליווי ארוך טווח ולא רק בתוכניות קצרות מועד.
כולנו – מוסדות, עסקים, קהילות – צריכים לראות את עצמנו כחברה ולא כאוסף של פרטים. חוסן נבנה מהחלטות ופעולות יומיומיות שנותנות לאנשים בסיס, אופק וסיכוי. לכן עלינו לפתוח דלתות לצעירים וצעירות מכל רקע, ולהסיר חסמים שמונעים מהם לממש את הפוטנציאל שלהם: להציע מסלולי הכשרה מגוונים ואפשרויות קידום גם ללא תואר, לתמוך ביזמות חברתית מקומית, ולהיות אקטיביים באיתור כישרונות. ובמילים אחרות: ליצור הזדמנויות אמיתיות שיאפשרו קידום מוביליות חברתית בישראל.
