עודד בשן, מנכ"ל מגדל אור
פורסם במעריב 21.6.2022
נאמר שאתם רוצים ללכת לרופא. אתם נכנסים לאתר קופת החולים, אבל לא מצליחים לקבוע תור כי האתר לא עולה. אתם נאלצים להגיע פיזית לקופת החולים. כשאתם נכנסים, אין שלטי הסבר ואתם לא יודעים לאן לגשת. לוקח לכם זמן למצוא מישהו שיכוון אתכם, ובדרך אתם נתקלים בכיסא שעומד במקום לא צפוי. אתם צריכים לגשת למזכירות ולחכות כדי לשאול אם הרופא יכול לקבל אתכם. הרופא בודק אתכם ונותן לכם סיכום ביקור, ואין לכם מושג מה הוא כתב ואיזה מרשמים הוא נתן.
איך הייתם חשים בסיטואציה כזו? כך מרגיש חלק גדול מ־125 אלף איש עם לקות ראייה או עיוורון במרחב ציבורי שלא מונגש להם. גם אדם עם מוגבלות רוצה לחיות חיים עצמאיים ככל הניתן, בלי להיות תלוי בעזרת אחרים. בחברה מתוקנת, המרחב – הציבורי והדיגיטלי – אמורים להיות נגישים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל מידע ולבצע פעולות.
החברה שלנו אכן שואפת לשם: קיימת מסגרת חוק, שמורכבת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וגם תקן ישראלי לנגישות אתרי אינטרנט ושירותים דיגיטליים נוספים.
אך חשובה לא פחות מהחוק היא המודעות לנושא. גם ארגונים ואנשים עם כוונות חיוביות לא תמיד מבינים מהי הנגשה, כיצד עושים זאת נכון. לקות אינה מחייבת מוגבלות. המוגבלות נוצרת בנקודת המפגש בין לקות האדם לסביבה. לכן יש כמה צעדים בסיסיים שכל ארגון יכול לבצע בתור התחלה, ובראש ובראשונה הקפדה על כל המחויב בחוק בנוגע לתהליכי ההנגשה.
מעבר לאחריות החוקית, לקליטת אדם עם מוגבלות לארגון יש משמעות מוסרית וערך הן עבור האדם עצמו והן עבור הארגון הקולט. פעולות כמו הדרכות חווייתיות לנותני שירות, הנגשת המרחב הדיגיטלי הארגוני – יהוו תשתית לפעולות נגישות. ניתן להיעזר בגופים אשר מתמחים בסוגי מוגבלויות שונים ומכירים את הצרכים, על מנת לייצר פתרון מותאם עבור הארגון ועבור נותני השירות.
יש לחזק כל העת את אופן ההכשרה והליווי של אנשי מקצוע שמובילים תהליכי הנגשה, לצד יצירת מעורבות של הלקוח או מקבל השירות בהתאמת הפתרון, חיזוק מודעות בקרב עובדי הארגון, הנגשת מערכות המידע הפנים-ארגוניות ואתר האינטרנט של הארגון, הנגשת תהליכי הגיוס ומיון מועמדים, ומינוי רכז נגישות לארגון.
