< בחזרה לבלוג

ישראל חלשה במימוש פוטנציאל ההון האנושי

מאמר דעה של עמרי זגן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בקרן רש"י (17.2.20 TheMarker)

קשה לחשוב על סמל מובהק יותר להון-שלטון מהפורום הכלכלי העולמי (WEF) שמתכנס מדי שנה בדאבוס, ובו עשירי העולם מתחככים במנהיגי מדינות, ראשי בנקים וקובעי מדיניות. אבל דווקא פורום זה השיק השנה מדד חדש למוביליות חברתית, שאמור לשקף את הסיכוי של תושב המדינה שנולד למשפחה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך לשפר את מצבו בעתיד. ישראל דורגה במקום ה-33 מתוך 82 מדינות. המדד מאפשר לבחון את מידת מימוש פוטנציאל ההון האנושי של ישראל והשפעתו על היכולת שלנו להתחרות במדינות אחרות בעוד 15-20 שנה.

העיסוק במוביליות חברתית מגלם שינוי מגמה ב-WEF, בו הבינו שצמיחה כלכלית אינה רלוונטית אם מרבית אזרחי המדינה אינם נהנים ממנה. מעבר לכך, פערים חברתיים הם מתכון לקיטוב ולתסיסה חברתית. הייחודיות של המדד החדש היא האוריינטציה הכלכלית-תחרותיות שלו, בכך שהוא בוחן כיצד כל מדינה מצליחה לממש את פוטנציאל ההון האנושי שלה.

אז מה המצב מבחינת מיצוי ההון האנושי של ישראל? לכאורה, הדירוג שלנו במקום 33 מבין 82 המדינות שנבדקו הוא מכובד, אך התבוננות נוספת מגלה שהדירוג כולל מדינות עניות ובלתי מפותחות כמו סנגל וחוף השנהב. בהשוואה ל-36 המדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), ישראל נמצאת במקום ה-29.

המדד של WEF בוחן את המצב הקיים כדי להסיק ממנו מה צפוי לקרות לילדים של היום בעתיד, ומתמקד ב-51 אינדיקטורים המנבאים את סיכויי המוביליות שמחולקים לחמישה עמודי תווך: בריאות, חינוך, נגישות לטכנולוגיה, שוק העבודה וחוסן חברתי.

כשמנתחים את מצבה של ישראל בכל אחד מעמודי התווך, ניתן לזהות נקודות חולשה מהותיות שבהן נדרש שינוי: היקף בני הנוער מחוץ למסגרות חינוכיות; היקף נמוך של הכשרות מקצועיות שמספקים מעסיקים לעובדיהם; שיעור האבטלה בקרב אוכלוסיות עם השכלה בסיסית; שיעור בעלי ההכנסה הנמוכה; מידת ההשקעה במערכות תמיכה חברתיות ויכולתם של מוסדות לספק מענים לכלל האוכלוסייה ללא אפליה – באחרון ישראל מדורגת בתחתית הרשימה, במקום ה-77.

מדד זה צריך לשמש בסיס לתוכנית עבודה ממשלתית ולשיתופי פעולה עם המגזר השלישי ליצירת מענים ושינויים נדרשים, כדי להבטיח את המוביליות של דור העתיד שלנו. זו תקוותם של מאות אלפי ילדים שלא שפר עליהם מזלם להיוולד למשפחות בעלות אמצעים, וגם הזדמנות חשובה לפיתוח ההון האנושי בישראל ובכך לקידום כושר התחרותיות שלה.

קראו עוד על מדד המוביליות הגלובלי של WEF בפוסט הזה >>

24.02.2020

אולי יעניין אותך גם

21.07.2025
חברה בונה עתיד: חוסן, קהילה, מוביליות חברתית

חיזוק החוסן החברתי בישראל אינו מותרות אלא תנאי ליכולת שלנו להמשיך לחיות כאן ביחד. הוא נבנה בעשייה שיטתית ומתמשכת שמניחה את הבסיס להתמודדות גם בשעת משבר, ומאפשרת לנו לא רק להגיב אלא לשקם, לייצב ולבנות עתיד טוב יותר.

קראו עוד
13.01.2025
המכינות הקדם צבאיות מצמצמות פערים חברתיים

הנגשת המכינות לכל האוכלוסיות היא המפתח למילוי ייעודן החברתי. מדובר לא רק בהענקת הזדמנות למי שצמחו בפריפריה, אלא גם במתן כלים שמאפשרים להם להשתלב במרכז החברה הישראלית.

קראו עוד
06.01.2025
כלכלה מקומית – ממשבר לצמיחה

רשויות מקומיות חזקות, בעלות מקורות הכנסה עצמאיים ומנועי צמיחה כלכליים הן תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית-חברתית בפריפריה אחרי המלחמה.

קראו עוד