< בחזרה לבלוג

ללמוד מהעולם

"חייבים לטפל בפערי ההזדמנויות בכל שלב במעגל החיים. (…) התמודדות עם הגרעון התקציבי היא המשימה הדחופה ביותר של הממשלה. אבל התמודדות עם הגרעון בהזדמנויות – יצירת חברה פתוחה עם ניידות חברתית – היא המטרה המנחה שלנו."
– ניק קלג, סגן ראש ממשלת בריטניה, מבוא לתכנית "פותחים דלתות, שוברים מחסומים"

מוביליות חברתית, ובמיוחד הפערים הגדולים בסיכוי להתקדם ברמת ההשכלה וההכנסה בין מי שגדלו בפריפריה לעומת המרכז, הם אתגר מורכב שאין לו פתרונות קסם. אבל כאשר ניגשים להתמודד איתו אפשר ללמוד הרבה ממדינות בעולם שכבר עושות זאת בהצלחה – גם אם לישראל יש מאפיינים ייחודיים משלה.

שתי דוגמאות כאלה הן בריטניה ודנמרק, שלמרות השוני ברמת המוביליות ההתחלתית שלהן ובגישה שנקטו, ניתן לראות בתכניות שגיבשו גם קווים משותפים משמעותיים.

בריטניה התחילה בשנת 2011 ביישום תכנית לאומית מקיפה על רקע נתוני מוביליות שהציבו אותה בתחתית הדירוג של המדינות המפותחות, לצד ארה"ב ואיטליה. התכנית ששמה "פותחים דלתות, שוברים מחסומים" מציגה אסטרטגיה לקידום מוביליות חברתית המבוססת על תפישת הרצף הגילי: תמיכה מתאימה בכל צומת משמעותי בו נקבע מסלול החיים של הפרט, מינקות לבגרות, כדי להפיק את מירב התועלת מההתערבות בשנות החיים הראשונות ולאפשר "הזדמנות שניה" לצמצום פערים בהמשך.

התכנית מתייחסת לארבע תקופות חיים – תקופת הבסיס (לידה עד גיל 5), שנות בית הספר (5-16), תקופת המעבר (16-24) והבגרות (24 ומעלה), כאשר לכל תקופה הוגדרו הגורמים המהווים חסמים למוביליות, דרכי הפעולה והמדדים לבחינת השינוי.

לדוגמה, הבעיה המרכזית שזוהתה בגיל הרך ("תקופת הבסיס") היא פערים בהתפתחות הקוגניטיבית בקרב ילדים החיים בעוני. בהתאם לכך הוחלט להשקיע בין השאר במתן מסגרת חינוכית חינמית לילדים בני שנתיים החיים בעוני, חיזוק מרכזי הגיל הרך והרחבת התכנית להדרכה ביתית של אמהות לילד ראשון, ונקבעו מדדים לבחינת מוכנות לבית הספר.

בדנמרק הציג משרד הרווחה ב-2016 תכנית אסטרטגית בשם "10 יעדים למוביליות חברתית", שנועדה לקדם מדיניות שתשלב יותר אנשים בכוח העבודה ותשאיר פחות אנשים בשולי החברה – וכך תעניק לכולם הזדמנות לחיים עצמאיים. בין היעדים: שיפור מיומנויות שפה וחשבון והעלאת שיעור מסיימי התיכון בקרב ילדים ובני נוער המטופלים ע"י שירותי הרווחה, ועידוד ההשתלבות במסגרות השכלה ותעסוקה של בעלי מוגבלויות ונפגעי אלימות במשפחה.

המכנה המשותף לאסטרטגיות שגיבשו בריטניה, דנמרק ומדינות נוספות מתבטא קודם כל בהצבת נושא המוביליות החברתית כיעד לאומי, שהשגתו דורשת השקעה לאורך חיי הפרט ולרוחב תחומים שונים תוך שיתוף פעולה בין-מגזרי. כל התכניות מגדירות שורה של יעדי משנה ומדדים לבחינת ההתקדמות, ומדגישות את החשיבות של עבודה מבוססת נתונים ומחקר.

ומה אצלנו? ישראל כבר הוכיחה בעבר את יכולתה להתמודד עם אתגרים עצומים, כותב עמרי זגן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בקרן רש"י במאמר דעה ב-TheMarker. זה הזמן להניע מהלך לאומי שבמרכזו האתגר הגדול הבא: קידום מוביליות חברתית להבטחת העתיד של ילדינו.

רוצים לדעת עוד? קראו על יוזמת "הקפיצה החברתית" של קרן רש"י

24.06.2019

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד