מוביליות חברתית היא אתגר מרכזי בפניו עומדת ישראל. צמיחתה ושגשוגה של המדינה תלויים הן בחיזוק הלכידות והסולידריות החברתית והן במימוש מלוא הפוטנציאל של הנכס היקר ביותר שלה – הילדים, בני הנוער והצעירים.
מוביליות (ניידות) בין-דורית היא הסיכוי של בני ובנות הדור הצעיר לשפר את מעמדם החברתי-כלכלי ביחס להוריהם, וקידום מוביליות חברתית משמעו יצירת שוויון הזדמנויות בעולם שבו נקודות הפתיחה אינן שוות.
כיום ניתן לחזות במידה רבה את מסלול החיים של ילד או ילדה בישראל לפי הרקע המשפחתי שלהם והסביבה בה גדלו. מדובר במצב שניתן וצריך לשנות, למען עתיד הילדים ולמען העתיד שלנו כחברה וכמדינה.
ניתוק הקשר הבין–דורי, ובמילים אחרות: קידום מוביליות חברתית, היא המשימה המרכזית שקרן רש"י הציבה לעצמה.
חברה שיש בה רמה גבוהה של מוביליות היא חברה חזקה יותר, בה יש לאזרחים אמון בהוגנות של המערכות הציבוריות. גם בהיבט הכלכלי, העלאת רמת המוביליות תביא לגידול בפריון ובצמיחה לצד הקטנת ההוצאות על שירותי רווחה וקצבאות.
מתווה הקפיצה החברתית
מפת הידע נועדה לשמש כמדריך מעשי עבור ארגונים הפועלים לקידום מוביליות חברתית-כלכלית בישראל מגיל לידה עד 35.
המפה היא תוצר של מחקר פורץ דרך של ג'וינט ישראל-אשלים, קרן רש"י, ג'ינדאס – העמותה לקידום התחדשות עירונית חברתית, ותוכנית יתד במשרד הרווחה.
קראו עוד >>
בגיל 3 יש לילד מרקע חברתי-כלכלי חזק אוצר מלים כפול מזה של ילד מרקע חלש
(מחקרים בארה"ב)
הורים בחמישון העליון מוציאים פי 9 יותר מאשר בחמישון התחתון על חוגי העשרה ושיעורים פרטיים
(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
ביישובים המבוססים 81% מהצעירים לומדים באקדמיה, לעומת 22% ביישובים המוחלשים
(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
בוגר תואר ראשון ישתכר בממוצע פי שניים ממי שסיים תיכון ללא בגרות
(מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי)
