< בחזרה לבלוג

תעשיית ההייטק זקוקה לעולים החדשים

מאת חואן טייפלד, מנכ"ל עמותת גבהים מייסודה של קרן רש"י
פורסם בגלובס 12.10.2021

המחסור העצום בעובדים בשוק ההייטק בכלל, ובמהנדסי תוכנה בפרט, מקבל מענה חלקי גם עם גלי העלייה האחרונים של שנת 2021.

הקורונה הצליחה להשפיע "ולחנך מחדש" את שוק התעסוקה וחברות הטכנולוגיה והאופן שבו מועסקים ועובדים מבצעים את משימתם – הוגדר מחדש. המגפה יצרה גמישות תעסוקתית ומאפשרת העסקה באופן מקוון או היברידי. בתחום ההייטק ישנן משרות רבות הניתנות לביצוע בזום, עיקר העבודה נעשה מהבית, והצורך בהגעה למשרד מתמצה בפעמים עד שלוש פעמים בשבוע.

המציאות החדשה הזו מקלה מאוד על דורשי עבודה המיומנים מבחינה טכנולוגית, ויש להם את הכישורים והיכולות על מנת להשתלב בחברות הטכנולוגיה. העובדה שמשימות רבות שהיו נראות בלתי אפשריות לביצוע ללא אינטראקציה פיזית או פנים מול פנים – נעשות היום באמצעיים טכנולוגיים, והדבר הזה מאפשר לעולים החדשים לגור היכן שמתאפשר להם, ולעבוד בחברת הייטק.

לפי דו"ח ההון האנושי בתעשיית ההייטק של הרשות לחדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, קיים מחסור של כ-13,000 מהנדסי תוכנה בכירים. עמותת גבהים זיהתה את המחסור המתהווה כבר לפני 4 שנים והצליחה להעלות עד כה כ-500 עולים המשמשים היום כמהנדסי תוכנה בכירים, עם אחוזי השמה של מעל ל-90% ותנאי העסקה אטרקטיביים ביותר. וכך, כשקיים ביקוש אדיר לעובדים טכנולוגיים, העולים החדשים מסתערים על המשרות הפנויות בשוק ההייטק ומהווים נכס אדיר לטובת החברה והכלכלה. יתרון נוסף הנו ההשקעה הקטנה יחסית שהמדינה צריכה להשקיע באותם עולים, שהם כבר בעלי השכלה מתאימה וברוב המקרים גם ניסיון מוכח.

מינואר השנה עלו עד כה כ-20,000 עולים חדשים לישראל, מספר המבטא גידול של 37% לעומת אשתקד. זהו נתון מרגש, בפרט לאור העובדה שהקורונה עדיין משתוללת כאן וברחבי העולם. ואכן, בשנת 2020 הגיעו פחות עולים בעיקר בגלל מגפת הקורונה והשלכותיה. מדיניות הסגרים גם כאן בארץ וגם במדינות המוצא, המצב הכלכלי האובייקטיבי של משק סגור, ואחוז אבטלה גבוה נתנו את אותותיהם.

חוסר הוודאות גרם לעולים רבים להמתין עם העלייה לישראל, משום שגם ללא הקורונה, החלטה לבצע עלייה כרוכה באתגר מורכב, הכולל התמודדות עם שפה חדשה, שינוי תרבותי והצורך במציאת מקומות תעסוקה ופרנסה. על כל אלה נוסף המשבר הבריאותי שהפך לעוד גורם מעכב. ולכן – יש מקום לאופטימיות: השנה זכינו לעלייה ממדינות מגוונות, ביניהן: רוסיה, צרפת, אוקראינה, ארה"ב ואתיופיה. לא כולם אנשי טכנולוגיה או מתכנתים בכירים, אך כשני שליש מהעולים המגיעים בגיל עבודה לישראל הינם אקדמאים שיכולים להעשיר את ההון האנושי בישראל ומשוועים לתעסוקה, פרנסה, ומקום עבודה יציב שיקלוט אותם.

במשך שנים חלקים נרחבים של החברה הישראלית התייחסה לעולים כאל "נזקקים". היום, אותה חברה צריכה לזהות את הפוטנציאל שיש במרבית העולים שהינם בעלי השכלה גבוהה, ויכולים להשתלב בחברות ההייטק, אך לא רק. אותם עולים חדשים יכולים לשמש כגשר לשווקים בינלאומיים עבור חברות ישראליות, בתחומי השיווק, פיתוח עסקי, ניהול, יזמות, ועוד. ובכך הם גם יזכו להשתלב כראוי וגם להעניק ערך גבוה לחברות רבות בישראל.

19.10.2021

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד