< בחזרה לבלוג

המפתח לשילוב צעירים ערבים: התנדבות

יוסי מלכה, מנכ"ל מרכז מעשה מרשת רש"י
התפרסם 7.1.2020 ב-TheMarker

נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה לקראת יום הילד הבינלאומי מציגים תמונת מצב עגומה, בה הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית הולכים וגדלים משנה לשנה. על פי הסקירה, 191 מתוך אלף ילדים ערבים מוכרים במחלקות הרווחה כנזקקים לסיוע, לעומת 114 מתוך אלף ילדים יהודים.

עבור רבים מהילדים, גלגל ההצלה המרכזי לשוויון הזדמנויות הוא מערכת החינוך הציבורית. אבל לצידה חשובות לא פחות מסגרות החינוך הבלתי פורמאליות, המעודדות התנדבות ומעורבות חברתית. בעוד ששיעור גבוה מהצעירים בחברה היהודית משתלבים במסגרות התנדבותיות ובשירות האזרחי, בחברה הערבית אחוז המשתתפים עדיין נמוך: לפי הסקר החברתי של הלמ"ס מ-2017, רק 6.7% מכלל הצעירים הערבים בני 20 ומעלה מתנדבים, לעומת 23% בחברה היהודית.

יש קשר הדוק בין התנדבות לקידום שוויון הזדמנויות, כפי שמוכיח מחקר שפרסם האו"ם בשנת 2011 ועסק במצב ההתנדבות בעולם. המחקר הראה כי צעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך מפיקים תועלת רבה יותר מפעילות התנדבותית בהשוואה לצעירים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה.

להתנדבות מספר יתרונות משמעותיים: ראשית, היא מסייעת להעלאת הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות ומחזקת תהליכי העצמה אישית. שנית, המפגש עם צעירים מתנדבים אחרים תורם לתחושת הסולידריות והשייכות וליציאה מהבידוד, ומציג מודל לחיקוי – "גם אני יכול". לצד זאת, הוכח לא אחת כי התנדבות סוללת את הדרך עבור צעירים לאקדמיה ולתעסוקה מקדמת.

מסגרת התנדבותית מהווה תחנה קריטית המייצרת הזדמנות פז עבור אוכלוסיות מוחלשות לפני שיהפכו לנטל חברתי וכלכלי שלא באשמתן. חשיבותה נובעת מכך שבני מיעוטים בישראל, ובפרט בני ובנות החברה הערבית, אינם ממצים את הכלים ההכרחיים להצלחה במסגרת מערכת החינוך, כמו שליטה טובה בשפה העברית, שליטה בשפה זרה או רכישת מקצוע מדעי – כלים ומיומנויות שהם בעלי השפעה ישירה על סיכויי ההשתלבות בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה.

שנת התנדבות משפרת את תפישת היכולת להשתלב בשוק העבודה: מחקר הערכה מ-2015 בקרב בוגרי מרכז מעשה מצא כי בתחילת שנת ההתנדבות, כ-67% מהצעירים לא ידעו באיזה מקצוע ירצו לעסוק, ובסופה שיעורם ירד ל-26%. זאת ועוד, בעוד שרק 22% מהצעירות בחברה הערבית בישראל מצליחות להשתלב בלימודים אקדמיים, בקרב צעירות שלקחו חלק במסגרת חינוכית-התנדבותית ההיקף עולה ל-49% – יותר מפי שניים.

בשורה התחתונה, בכוחנו להעניק חכות ולא דגים לצעירים ולצעירות מהחברה הערבית ומאוכלוסיות מוחלשות נוספות. הפתרון פשוט: הרחבת מסגרות חינוך והתנדבות א-פורמליות וחיזוק השירות הלאומי-אזרחי, כמפתח למוביליות חברתית ולצמצום פערים דרך שילוב באקדמיה ובתעסוקה.

07.01.2020

אולי יעניין אותך גם

12.12.2024
שעת מבחן לשירות הלאומי

בשנה שחלפה מאז פרוץ המלחמה, התברר כי השירות הלאומי-אזרחי הוא עוגן חברתי חיוני. עכשיו הזמן להרחיב את מעגל המתנדבים ולחזק את החוסן הלאומי.

קראו עוד
25.11.2024
קהילה לומדת: מרחב מחבר, מקצועי ומפרה

איך מקדמים שיתוף פעולה בין רשויות שונות כדי ללמוד מהצלחות וטעויות, להניע רעיונות טובים מרשות אחת לאחרת וכך לשפר את השירותים לתושב?

קראו עוד
21.11.2024
70% מבני הנוער לא בתנועות נוער. את המחיר נשלם בעתיד

מחקרים מהמלחמה מוכיחים כי חניכי תנועות נוער מגלים חוסן נפשי גבוה יותר, אבל רוב בני הנוער לא משתתפים בפעילות חינוכית אחרי הלימודים.

קראו עוד