< בחזרה לבלוג

התנדבות מובילה לשינוי

עבור ליבי שנקר, השיעור המשמעותי ביותר בתיכון היה זה שהבריזה ממנו "מתישהו באמצע י"ב. ראיתי התקהלות באחת הכיתות, דיברו שם על שנת שירות וזה נראה לי כמו דלת, אז נכנסתי."

עד לאותו רגע ליבי, בת לעולים מברית המועצות שאביה נפטר בילדותה, לא עשתה בגרות ולא ידעה מה יהיה הכיוון שלה בחיים. לעומתה, באין נדף משפרעם דווקא ראתה לפניה מסלול חיים ברור – ללמוד הנדסה גנטית ולעבוד בתחום הרפואה. כשהציעו לה לדחות את הלימודים בשנה ולהצטרף למדרשה למנהיגות ישראלית משותפת של מרכז מעשה, "זה לא נשמע לי בהתחלה כמו משהו שווה."

עומר שלום מאד רצה להתגייס ליחידה קרבית כדי לתרום כמה שיותר. כאשר קיבל שחרור מהצבא אחרי הטירונות בעקבות בעיית דיכאון שהתחילה עוד בתיכון, היה לו ברור שהוא הולך לשירות לאומי.

אלה הם כמה מבין מאות הצעירים והצעירות מכל מגזרי החברה, רובם כאלה שגדלו בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אשר משתתפים מדי שנה בתכניות ההתנדבות אותן מפעילות עמותות קרן רש"י. ההתנדבות מהווה מנוף מוכח לקידום מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות, מפתחת יכולות מנהיגות בקרב צעירים ומעצימה אותם כסוכני שינוי בקהילה, ומחזקת את הסולידריות החברתית ליצירת חברה אזרחית משותפת.

"שנת ההתנדבות מעניקה לצעירים כלים משמעותיים המגדילים את יכולתם לנצל הזדמנויות בחיים, לצד שינוי תפישת המסוגלות שלהם", אומר יוסי מלכה, מנכ"ל עמותת מרכז מעשה. הנתונים אודות בוגרי העמותה שהוא מציג מדברים בעד עצמם: 87% מבוגרי מעשה מהמגזר היהודי משרתים בתפקידים איכותיים בצה״ל, ושיעור הבוגרים המתקבלים ללימודים אקדמיים כשלהוריהם אין השכלה כזו גבוה מזה שבכלל האוכלוסייה. 70% מהצעירות הערביות בוגרות מעשה עובדות ו/או למדו לימודי המשך, לעומת 50% בקרב הצעירות בחברה הערבית.

גם קרן נוטמן, מנכ"לית עמותת אופק, אומרת כי השירות הלאומי-אזרחי הוא אחד הכלים הכי רלוונטיים המאפשרים שינוי חברתי לצעירים בישראל. "למי שקיבל פטור מצה״ל אבל רוצה לתרום ולקבל בחזרה, מסלולי ההתנדבות שאנחנו מציעים פותחים עולם חדש. המתנדבים שלנו מרגישים גאווה, יוצאים לחיים עם משהו ביד."

ליבי עשתה את שנת השירות שלה דרך מרכז מעשה בבי"ס ברנקו וייס, שם הרגישה מיד תחושת שייכות ושליחות. "הבנתי שאני יכולה להיות משמעותית למישהו, להביא ערך לאחרים. זו היתה נקודת מפנה אמיתית: השלמתי בגרויות בשנה הזאת וחוויתי הרבה הצלחות, קטנות וגדולות, שזה לא משהו שחוויתי קודם. מדהים כמה שהתהליך הזה משנה ומחבר אנשים לעצמם", היא מסכמת.

 

באין הצטרפה למדרשה לאחר שהשתכנעה שזוהי תכנית משמעותית וייחודית מסוגה בישראל. "התכנית גרמה לי להבין מיהו האחר, למה אני חייבת לחיות עם האחר. היה לי ממש כיפי ומאתגר". בסיום התכנית היא החליטה להישאר במדרשה כאחות בוגרת, המלווה את המחזורים החדשים. ומה לגבי העתיד כמדענית? נראה שהמדרשה שינתה את סדר העדיפויות של באין. ״אני מתכננת ללמוד בתכנית צוערים לשלטון המקומי בתחום כלכלה וניהול״, היא אומרת. "יש לי רצון מאד חזק להיות חברת כנסת – ואני הולכת להגשים את זה".

עומר עושה בימים אלה שירות לאומי דרך עמותת אופק במיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במקביל לתמיכה הרגשית המקצועית שהוא מקבל, עומר מספר שהשירות עצמו תורם לתחושה הטובה: "אני בהחלט מרגיש שהשירות עוזר לי ושאני עדיין עושה את הדבר הכי חשוב שאפשר."

קראו את הסיפור המלא באתר MAKO

21.05.2019

אולי יעניין אותך גם

08.06.2021
סטארט-אפ ניישן? לא לבעלי לקות ראייה

יום ההזדהות עם העיוורים מזכיר שיש חוק שלא נאכף, והגיע הזמן להנגיש ומיד אתרי קניות, חדשות, מידע, מערכות לימודים מקוונים ועוד, כדי לשפר משמעותית את חייהם של כ-100 אלף אנשים עם לקות ראייה חמורה ו-24 אלף אנשים עם עיוורון בישראל

קראו עוד
18.04.2021
החזרה לכיתות: לא למדנו כלום מהקורונה

לאיזו מציאות חינוכית אנו שולחים את ילדינו אחרי שחוו שנה קשה של משבר? הכיתות צפופות, הילדים מבולבלים, הפערים מעמיקים – אבל את מקבלי ההחלטות זה לא ממש מעניין.

קראו עוד
21.02.2021
המשק יתגבר אך השכבות החלשות יישארו מאחור

ממשלה מתפקדת שבראש שיקוליה הכלכלה והחברה הייתה משקיעה את המיליארדים ביצירת מנועי צמיחה לעתיד ובדאגה למי שבאמת זקוקים לכך

קראו עוד