< בחזרה לבלוג

ללמוד עם המגפה

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך
פורסם בידיעות אחרונות 26.8.2021

מיליוני תלמידים והורים ממתינים בציפייה דרוכה לקראת ה-1 בספטמבר, אך לאחרונה מתקבל הרושם שבמקום להתמקד בעיקר, התמכרנו לעיסוק צר בשאלת הבדיקות המהירות לילדים.

דבר אחד כבר מובן מאליו – ישראל לא תצא ממשבר הקורונה ללא החיסונים. יש לחסן בכל מקום, כל הזמן, ואין ספק שגם הבדיקות חשובות. יחד עם זאת, כבר ברור שהקורונה כאן בכדי להישאר איתנו, היא תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה ואף אחד מאיתנו לא יודע כיצד ישפיע הזן הבא שעוד לא התגלה על החיים של כולנו.

לכן, ובהקשר למערכת החינוך בפרט, עלינו להפסיק לדבר במושגים של הכל או כלום: מדינת ישראל יכולה וצריכה לייצר מספר מתווים מקבילים, שייקחו בחשבון מגוון רחב של תרחישי תחלואה לאורך זמן ויאפשרו שגרת חירום בכל תרחיש.

הממשלה צריכה להחליט בהקדם על מדיניות של אוטונומיה דיפרנציאלית, שמשמעותה מתן אפשרות לראשי הרשויות לנהל את שגרת החינוך בעריהם בעצמם. ערי ישראל לא דומות זו לזו – לא ברמת התחלואה בהן ולא ביכולות של הרשויות השונות. לכן, יש צורך בהיפוך תפקידים: לא עוד ממשלה שמכתיבה לשטח אלא שטח שנעזר בממשלה.

כבר בשיאי התחלואה של הגלים הקודמים, התוודענו לראשי רשויות שלקחו את האחריות בידיהם ואפשרו שגרה חינוכית גם במציאות קשה של תחלואה. חלקם שילב לימודים פרונטליים עם לימודים בחוץ, חלקם בחר בשימוש בשיטת הקפסולות בשילוב עם למידה מרחוק.

בחלק מהערים הגדולות ישנם גם הבדלים מהותיים בתחלואה בין אזור אחד לאחר, כך שייתכן ואפשר יהיה לפתוח חלק מבתי הספר בחלק מהאזורים בעיר, שהם ירוקים יחסית. יש לקבוע מתווים כלליים לפי רמת התחלואה ולפי סוגי התווים השונים. תפקידה של המדינה לאפשר לרשויות שיכולות לפעול בעצמן לעשות זאת, ולסייע נקודתית לרשויות המתקשות יותר שמבקשות את הסיוע שלה.

ישנם גם שינויים פדגוגיים-חינוכיים שנדרשו עוד לפני הקורונה, והגיע הזמן ליישמם. ילדי ישראל לומדים יותר מדי מקצועות חובה, והדבר מתחדד שבעתיים בלימודים לבגרויות. צמצום המקצועות והבגרויות יאפשר גם את הורדת הלחץ מהילדים ובני הנוער, שחוו שנה מסויטת מבחינה רגשית.

במשך שנים ארוכות מדי הלמידה בישראל היא מכוונת בגרויות, במקום למידה שעיקרה הענקת כלים לילדים להתמודד עם החיים ועם שוק התעסוקה. הקורונה חידדה את חשיבות ההתמקדות במיומנויות למידה ופחות בתכנים ובהספקים, ואף יותר מכך את חשיבות הענקת היכולות לתלמידים ללמידה עצמאית.

אך הדבר שצריך להדאיג אותנו יותר מכל הוא מצבם הנפשי והרגשי של ילדינו. הפגיעה, כמו בתחומים רבים, אינה שווה – לא דומה ילד שלהוריו יש יכולת להעניק לו סיוע במידת הצורך לילד שהוריו חסרי אמצעים.

יש לתת בידי המורים את הכלים לסייע לילדים לא רק בשיטות לימוד חדשות של מקצועותיהם, אלא בהענקת המעטפת הרגשית שהילדים כה זקוקים לה. אלה ילדים שלא חוו שגרה כבר למעלה משנה, שלאורך תקופות ארוכות לא הרבו לפגוש את חבריהם, שחלקם נחשף למציאות כלכלית קשה בבית. את הפערים הלימודיים ניתן יהיה להשלים במהרה – הפערים הרגשיים מטרידים הרבה יותר.

29.08.2021

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד