< בחזרה לבלוג

ללמוד עם המגפה

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך
פורסם בידיעות אחרונות 26.8.2021

מיליוני תלמידים והורים ממתינים בציפייה דרוכה לקראת ה-1 בספטמבר, אך לאחרונה מתקבל הרושם שבמקום להתמקד בעיקר, התמכרנו לעיסוק צר בשאלת הבדיקות המהירות לילדים.

דבר אחד כבר מובן מאליו – ישראל לא תצא ממשבר הקורונה ללא החיסונים. יש לחסן בכל מקום, כל הזמן, ואין ספק שגם הבדיקות חשובות. יחד עם זאת, כבר ברור שהקורונה כאן בכדי להישאר איתנו, היא תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה ואף אחד מאיתנו לא יודע כיצד ישפיע הזן הבא שעוד לא התגלה על החיים של כולנו.

לכן, ובהקשר למערכת החינוך בפרט, עלינו להפסיק לדבר במושגים של הכל או כלום: מדינת ישראל יכולה וצריכה לייצר מספר מתווים מקבילים, שייקחו בחשבון מגוון רחב של תרחישי תחלואה לאורך זמן ויאפשרו שגרת חירום בכל תרחיש.

הממשלה צריכה להחליט בהקדם על מדיניות של אוטונומיה דיפרנציאלית, שמשמעותה מתן אפשרות לראשי הרשויות לנהל את שגרת החינוך בעריהם בעצמם. ערי ישראל לא דומות זו לזו – לא ברמת התחלואה בהן ולא ביכולות של הרשויות השונות. לכן, יש צורך בהיפוך תפקידים: לא עוד ממשלה שמכתיבה לשטח אלא שטח שנעזר בממשלה.

כבר בשיאי התחלואה של הגלים הקודמים, התוודענו לראשי רשויות שלקחו את האחריות בידיהם ואפשרו שגרה חינוכית גם במציאות קשה של תחלואה. חלקם שילב לימודים פרונטליים עם לימודים בחוץ, חלקם בחר בשימוש בשיטת הקפסולות בשילוב עם למידה מרחוק.

בחלק מהערים הגדולות ישנם גם הבדלים מהותיים בתחלואה בין אזור אחד לאחר, כך שייתכן ואפשר יהיה לפתוח חלק מבתי הספר בחלק מהאזורים בעיר, שהם ירוקים יחסית. יש לקבוע מתווים כלליים לפי רמת התחלואה ולפי סוגי התווים השונים. תפקידה של המדינה לאפשר לרשויות שיכולות לפעול בעצמן לעשות זאת, ולסייע נקודתית לרשויות המתקשות יותר שמבקשות את הסיוע שלה.

ישנם גם שינויים פדגוגיים-חינוכיים שנדרשו עוד לפני הקורונה, והגיע הזמן ליישמם. ילדי ישראל לומדים יותר מדי מקצועות חובה, והדבר מתחדד שבעתיים בלימודים לבגרויות. צמצום המקצועות והבגרויות יאפשר גם את הורדת הלחץ מהילדים ובני הנוער, שחוו שנה מסויטת מבחינה רגשית.

במשך שנים ארוכות מדי הלמידה בישראל היא מכוונת בגרויות, במקום למידה שעיקרה הענקת כלים לילדים להתמודד עם החיים ועם שוק התעסוקה. הקורונה חידדה את חשיבות ההתמקדות במיומנויות למידה ופחות בתכנים ובהספקים, ואף יותר מכך את חשיבות הענקת היכולות לתלמידים ללמידה עצמאית.

אך הדבר שצריך להדאיג אותנו יותר מכל הוא מצבם הנפשי והרגשי של ילדינו. הפגיעה, כמו בתחומים רבים, אינה שווה – לא דומה ילד שלהוריו יש יכולת להעניק לו סיוע במידת הצורך לילד שהוריו חסרי אמצעים.

יש לתת בידי המורים את הכלים לסייע לילדים לא רק בשיטות לימוד חדשות של מקצועותיהם, אלא בהענקת המעטפת הרגשית שהילדים כה זקוקים לה. אלה ילדים שלא חוו שגרה כבר למעלה משנה, שלאורך תקופות ארוכות לא הרבו לפגוש את חבריהם, שחלקם נחשף למציאות כלכלית קשה בבית. את הפערים הלימודיים ניתן יהיה להשלים במהרה – הפערים הרגשיים מטרידים הרבה יותר.

29.08.2021

אולי יעניין אותך גם

03.09.2023
המשבר החברתי הרסני לחינוך, אפילו יותר מהקורונה

כל ניסיון מלאכותי לצנזר את השיח שקורע את החברה הישראלית בתוך הכיתה נועד לכישלון, וגם אינו נכון מהותית. על מערכת החינוך להציג את הדעות השונות ולאפשר אותן, ולנסות לייצר גשר והבנה במקום שיח דיכוטומי.

קראו עוד
22.08.2023
האלימות בחברה הערבית לא תיפתר רק באיסוף כלי נשק

האלימות הגואה בחברה הערבית היא רק נקודת הקצה של תהליכים שמתחילים עוד הרבה קודם ונובעים מהזנחה, אפליה ופערים בין החברה הערבית והיהודית שיש להם השלכה ישירה על תנאי הפתיחה של הצעירים.

קראו עוד
27.07.2023
"קנס האימהות": כך החופש הגדול פוגע בנשים רבות בישראל

דווקא החינוך הבלתי פורמלי, שמשרד החינוך כמעט ואינו משקיע בו, יכול להוות בסיס לשינוי חברתי ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה, שחלק גדול ממנו נובע מעבודה במשרה חלקית של נשים.

קראו עוד