שנת 2022 תיזכר כשנת מפנה בכל הנוגע לגיל הרך, כשמשרד החינוך קיבל לראשונה את האחריות למסגרות חינוך-טיפול לפעוטות. יצירת רצף חינוכי מלידה עד גיל 18 היא ציון דרך משמעותי במסע לצמצום אי-השוויון החברתי, אך מימוש המהלך כרוך באתגרים גדולים.
קראו עוד
המוביליות, כלומר היכולת להתקדם במעמד החברתי וברמת ההשכלה וההכנסה, היא קודם כל סיפור גיאוגרפי: הסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון של ההכנסות להגיע בבגרותם לחמישון העליון הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהמרכז.
קראו עוד
מערכת החינוך חייבת להיערך לאפשרות הסבירה שרמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה בצורות אחרות, שלא בכיתה בבית הספר – ולמידה מרחוק בזום צריכה להיות הפתרון האחרון.
קראו עוד
עם פתיחת שנת הלימודים, צריך להפסיק לדבר במושגים של הכל או כלום, ולייצר מספר מתווים מקבילים למערכת החינוך שייקחו בחשבון מגוון רחב של תרחישי תחלואה, ויאפשרו אוטונומיה דיפרנציאלית לרשויות המקומיות.
קראו עוד
כניסתה לתפקיד של שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, במקביל ליציאה מהקורונה היא הזדמנות אדירה שצריך לנצל כדי לחולל שינויים שחלקם כבר התחילו. המלצות לחמש משימות דחופות שיש לבצע במערכת החינוך.
קראו עוד
לאיזו מציאות חינוכית אנו שולחים את ילדינו אחרי שחוו שנה קשה של משבר? הכיתות צפופות, הילדים מבולבלים, הפערים מעמיקים - אבל את מקבלי ההחלטות זה לא ממש מעניין.
קראו עוד
מה הופך ארגון חברתי לחדשני? ולמה בכלל אנחנו צריכים חדשנות חברתית?
קראו עוד
אירוע מיוחד שייתקיים השבוע במטה האו"ם בניו יורק, ישראל תציג חדשנות המגויסת למען קיימות חברתית וסביבתית – וגם קרן רש"י תהיה שם
קראו עוד
ישראל היא אמנם "ארצנו הקטנטונת", אבל למקום בו גדלים ילדים, ובמיוחד לריחוק שלו ממרכז הארץ, יש השפעה גדולה על סיכויי המוביליות שלהם
קראו עוד
קידום אפקטיבי של מוביליות צריך להתחיל קודם כל בחיזוק הרשויות המקומיות, במיוחד בפריפריה, על ידי בניית התשתית והיכולות של היישוב עצמו תוך העצמה של המנהיגות המקומית ושיתוף מלא של התושבים בתהליך
קראו עוד
