שנת 2022 תיזכר כשנת מפנה בכל הנוגע לגיל הרך, כשמשרד החינוך קיבל לראשונה את האחריות למסגרות חינוך-טיפול לפעוטות. יצירת רצף חינוכי מלידה עד גיל 18 היא ציון דרך משמעותי במסע לצמצום אי-השוויון החברתי, אך מימוש המהלך כרוך באתגרים גדולים.
קראו עודהמוביליות, כלומר היכולת להתקדם במעמד החברתי וברמת ההשכלה וההכנסה, היא קודם כל סיפור גיאוגרפי: הסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון של ההכנסות להגיע בבגרותם לחמישון העליון הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהמרכז.
קראו עודמערכת החינוך חייבת להיערך לאפשרות הסבירה שרמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה בצורות אחרות, שלא בכיתה בבית הספר – ולמידה מרחוק בזום צריכה להיות הפתרון האחרון.
קראו עודעם פתיחת שנת הלימודים, צריך להפסיק לדבר במושגים של הכל או כלום, ולייצר מספר מתווים מקבילים למערכת החינוך שייקחו בחשבון מגוון רחב של תרחישי תחלואה, ויאפשרו אוטונומיה דיפרנציאלית לרשויות המקומיות.
קראו עודכניסתה לתפקיד של שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, במקביל ליציאה מהקורונה היא הזדמנות אדירה שצריך לנצל כדי לחולל שינויים שחלקם כבר התחילו. המלצות לחמש משימות דחופות שיש לבצע במערכת החינוך.
קראו עודלאיזו מציאות חינוכית אנו שולחים את ילדינו אחרי שחוו שנה קשה של משבר? הכיתות צפופות, הילדים מבולבלים, הפערים מעמיקים - אבל את מקבלי ההחלטות זה לא ממש מעניין.
קראו עודמה הופך ארגון חברתי לחדשני? ולמה בכלל אנחנו צריכים חדשנות חברתית?
קראו עודאירוע מיוחד שייתקיים השבוע במטה האו"ם בניו יורק, ישראל תציג חדשנות המגויסת למען קיימות חברתית וסביבתית – וגם קרן רש"י תהיה שם
קראו עודישראל היא אמנם "ארצנו הקטנטונת", אבל למקום בו גדלים ילדים, ובמיוחד לריחוק שלו ממרכז הארץ, יש השפעה גדולה על סיכויי המוביליות שלהם
קראו עודקידום אפקטיבי של מוביליות צריך להתחיל קודם כל בחיזוק הרשויות המקומיות, במיוחד בפריפריה, על ידי בניית התשתית והיכולות של היישוב עצמו תוך העצמה של המנהיגות המקומית ושיתוף מלא של התושבים בתהליך
קראו עוד