רשויות מקומיות חזקות, בעלות מקורות הכנסה עצמאיים ומנועי צמיחה כלכליים הן תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית-חברתית בפריפריה אחרי המלחמה.
קראו עוד
איך מקדמים שיתוף פעולה בין רשויות שונות כדי ללמוד מהצלחות וטעויות, להניע רעיונות טובים מרשות אחת לאחרת וכך לשפר את השירותים לתושב?
קראו עוד
משרדי הממשלה לעולם לא יכירו את צרכי התושבים טוב כמו הרשות המקומית והעומדים בראשה, שנדרשו לתת מענה מידי לצרכים אלה אחרי ה-7 באוקטובר. חשוב לצאת ולהצביע, והגיעה העת לתת לראשי הרשויות את הכלים להתמודד עם מה שעתיד לבוא.
קראו עוד
האלימות הגואה בחברה הערבית היא רק נקודת הקצה של תהליכים שמתחילים עוד הרבה קודם ונובעים מהזנחה, אפליה ופערים בין החברה הערבית והיהודית שיש להם השלכה ישירה על תנאי הפתיחה של הצעירים.
קראו עוד
כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?
קראו עוד
חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.
קראו עוד
הצורך להשקיע בתשתיות חברתיות אולי לא ברור לכל, בניגוד לתשתית פיזית, אך חשיבותן גדולה לא פחות ולא פעם הן אפילו נותנות תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.
קראו עוד
בכל מהלך שנרצה ליזום ולהטמיע בישוב, לעבודה עם הרשות המקומית כשותפה מובילה יש יתרונות רבים - וזאת לצד הערך המהותי שבמתן אפשרות לקהילה לעצב את גורלה.
קראו עוד
גם מבלי שיהיו לה סמכות או אחריות פורמלית לכך, הרשות המקומית נמצאת בעמדת מפתח מבחינת ההשפעה על המוביליות החברתית של תושביה, ויש להשקיע בחיזוק היכולות שלה ולתת לה כלים למלא את ייעודה.
קראו עוד
בתכנית החומש לחברה ערבית יש בשורה של ממש, אבל חסר מרכיב קריטי שבלעדיו היכולת להוביל לשינוי עמוק ולצמצום פערים מוגבלת - השקעה בגיל הרך, שיש לו חשיבות מכרעת בחיי הילד ובהתפתחותו.
קראו עוד
שנת 2022 תיזכר כשנת מפנה בכל הנוגע לגיל הרך, כשמשרד החינוך קיבל לראשונה את האחריות למסגרות חינוך-טיפול לפעוטות. יצירת רצף חינוכי מלידה עד גיל 18 היא ציון דרך משמעותי במסע לצמצום אי-השוויון החברתי, אך מימוש המהלך כרוך באתגרים גדולים.
קראו עוד
המוביליות, כלומר היכולת להתקדם במעמד החברתי וברמת ההשכלה וההכנסה, היא קודם כל סיפור גיאוגרפי: הסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון של ההכנסות להגיע בבגרותם לחמישון העליון הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהמרכז.
קראו עוד
מערכת החינוך חייבת להיערך לאפשרות הסבירה שרמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה בצורות אחרות, שלא בכיתה בבית הספר – ולמידה מרחוק בזום צריכה להיות הפתרון האחרון.
קראו עוד
עם פתיחת שנת הלימודים, צריך להפסיק לדבר במושגים של הכל או כלום, ולייצר מספר מתווים מקבילים למערכת החינוך שייקחו בחשבון מגוון רחב של תרחישי תחלואה, ויאפשרו אוטונומיה דיפרנציאלית לרשויות המקומיות.
קראו עוד
כניסתה לתפקיד של שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, במקביל ליציאה מהקורונה היא הזדמנות אדירה שצריך לנצל כדי לחולל שינויים שחלקם כבר התחילו. המלצות לחמש משימות דחופות שיש לבצע במערכת החינוך.
קראו עוד
לאיזו מציאות חינוכית אנו שולחים את ילדינו אחרי שחוו שנה קשה של משבר? הכיתות צפופות, הילדים מבולבלים, הפערים מעמיקים - אבל את מקבלי ההחלטות זה לא ממש מעניין.
קראו עוד
מה הופך ארגון חברתי לחדשני? ולמה בכלל אנחנו צריכים חדשנות חברתית?
קראו עוד
אירוע מיוחד שייתקיים השבוע במטה האו"ם בניו יורק, ישראל תציג חדשנות המגויסת למען קיימות חברתית וסביבתית – וגם קרן רש"י תהיה שם
קראו עוד
ישראל היא אמנם "ארצנו הקטנטונת", אבל למקום בו גדלים ילדים, ובמיוחד לריחוק שלו ממרכז הארץ, יש השפעה גדולה על סיכויי המוביליות שלהם
קראו עוד
קידום אפקטיבי של מוביליות צריך להתחיל קודם כל בחיזוק הרשויות המקומיות, במיוחד בפריפריה, על ידי בניית התשתית והיכולות של היישוב עצמו תוך העצמה של המנהיגות המקומית ושיתוף מלא של התושבים בתהליך
קראו עוד
