< בחזרה לבלוג

מוביליות עכשיו

נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות בקרן רש"י

לפי ההגדרה הפורמלית והתפיסה המקובלת, תפקיד הרשות המקומית הוא ניהול היישוב ומתן שירותים לתושב, הן כגוף נבחר המייצג את רצון התושבים והן כ"זרוע ביצוע" של הממשלה. קידום מוביליות חברתית-כלכלית – שהיא היכולת לנוע בין מעמדות או בין רמות שונות של השכלה והכנסה – הוא לא חלק מתפקיד מסורתי זה.

אבל למרות שאין לה סמכות או אחריות פורמלית לכך, מחקרים בארץ ובעולם מראים כי לרשות המקומית יש יכולת רבה להשפיע על המוביליות החברתית של תושביה. הרשות נמצאת במגע קרוב עם התושבים כמעט בכל תחומי החיים, ולכן יש לה עמדת מפתח מבחינת ההשפעה על מרחב ההזדמנויות הפתוח בפניהם. איכות המענים לגיל הרך, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הטיפול בצעירים, הסביבה הפיזית – כל אלה ועוד קשורים באופן ישיר למוביליות חברתית (להרחבה ראו: מפת הידע למוביליות חברתית-כלכלית).

יכולת ההשפעה של הרשות עוד הולכת וגוברת לאור מגמת התחזקות האוטונומיה של השלטון המקומי. בישראל יש שלטון ריכוזי מאד בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי, אך בשנים האחרונות גם אצלנו החל תהליך מבורך, חשוב ומואץ של ביזור והעברת סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי. הרשויות הופכות יותר ויותר לעצמאיות, מעצבות ומיישמות מדיניות מקומית המשפיעה על כל מעגל החיים. כאן יש להן יתרון יחסי הודות לראייה כוללת של צרכי התושבים ברצף גילי ובין-תחומי, ויציבות שלטונית יחסית המאפשרת חשיבה ארוכת-טווח.

עיר עשירה, עיר עניה

לצד החוזקות של הרשויות המקומיות, והאנשים העושים בהן את עבודתם במקצועיות ומתוך תחושת שליחות, קיימים אתגרים וחסמים שהופכים את המשימה למורכבת. אלה כוללים בין השאר קושי בגיוס ושימור הון אנושי מקצועי, מחסור במשאבים ופיתוח כלכלי, מערכות ארגוניות ורגולטוריות שאינן תואמות את המציאות המשתנה, ועוד. די אם נציין כי מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל, 200 עדיין נתמכות במענקי איזון וכ-140 נמצאות באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים (5-1).

כך, בעוד הרשויות מקבלות אחריות – לא פעם ללא סמכות – ונדרשות להרחיב ולשפר את השירותים, רבות מהן נאבקות בניסיון הבלתי אפשרי לספק יותר שירותים עם פחות משאבים, מה שיוצר פער תמידי בין הרצוי למצוי. מציאות זו משתקפת בדו"ח מבקר המדינה שמצא כי ההוצאה לתושב על שירותים מקומיים של הרשויות בחמישון העליון גדולה פי 3 (!) מאשר בחמישון התחתון.

משמעות הדבר היא פשוטה: פחות שירותים והשקעות דווקא היכן שצריך אותם ביותר. ברשות מקומית איתנה עם אוכלוסייה חזקה יש סל שירותים עשיר ויותר הזדמנויות, ולכן סיכויים גבוהים למוביליות, לעומת רשות מוחלשת עם מחסור במשאבים ויכולות בה סל השירותים מצומצם, יש פחות הזדמנויות והמוביליות החברתית נמוכה.

כלים לשינוי

עם זאת, צריך לזכור שזו אינה גזירת גורל אלא מצב שאפשר וצריך לשנות. מוביליות חברתית-כלכלית חייבת להיות חלק אינטגרלי מן השירותים לתושב ומתפקידה של הרשות המקומית, ועל המדינה לתת עוד סמכויות ואוטונומיה ולהגדיל משאבים לרשויות. חייבים להמשיך ולהשקיע בחיזוק היכולות של הרשות ולתת לה כלים למלא את ייעודה.

הדגמה לכך ראינו בכנס CapaCity Building שערכנו ביולי 2022 בשיתוף עם משרד הפנים והרשויות המקומיות. בכנס מעורר ההשראה הוצגו התפיסה, הפרקטיקות וכלים יישומיים לבניית יכולות ותשתיות חברתיות ברשויות, שפותחו במהלך שש שנות פעילות של יוזמת "היישוב במרכז". התוצרים הללו זמינים כעת לכל מי שירצה להעזר בהם – הן ברשויות המקומיות עצמן והן בארגונים ובגופים שמעורבים בעבודה רשותית מכל סוג.

עוד בנושא:
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו >>
להתחיל מהבסיס >>
שחקן ספסל או שחקן מפתח? >>
מגדילים את העוגה >>

09.11.2022

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד