< בחזרה לבלוג

מגדילים את העוגה

נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות מקומיות, קרן רש"י

התמורות העוברות על הרשויות המקומיות בישראל בשנים האחרונות מחייבים אותן ואת העומדים בראשן להתמודד עם אתגרים חדשים. מגמות הביזור והמעבר לממשל מקומי מובילות להרחבת עצמאותן של הרשויות, אך מטילה עליהן אחריות רבה יותר – גם אם ללא סמכות מתאימה – לענות על דרישות הולכות וגוברות מצד התושבים לשירותים איכותיים.

למרות השונות הרבה בגודל, בהרכב האוכלוסייה, בתנאים המקומיים ועוד, לכל הרשויות כמעט יש בעיה משותפת: מחסור תמידי במשאבים. משאבים הנחוצים לגישור על פערי העבר ולהתמודדות עם תהליכי השינוי בהווה ובעתיד.

אמנם מהלכים כמו החלטות ממשלה ושינויים מבניים מצד השלטון המרכזי הזרימו תקציבים משמעותיים לטובת הרשויות, אך עדיין רבות מהן (בפרט בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית) מתקשות לספק שירותי בסיס כשהן נתמכות במענקי איזון, ונמצאות ב"הבראה כרונית" או במלחמת הישרדות.

אחד המפתחות להתמודדות עם מצב זה מצוי ביכולת של הרשויות המקומיות הן למצות את המשאבים הקיימים והן לפתח מקורות ומנועי צמיחה כלכליים חדשים. חיזוק יכולת זו יתרום להגדלת העוגה, ובכך יסייע לרשויות בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית ושיפור איכות החיים של תושביהן.

יש דוגמאות של רשויות עם תנאי פתיחה לא פשוטים שהצליחו להתרומם, לסגור את הפערים ולהגיע לרמת שירותים גבוהה, אבל האם זהו "נס" בלתי מוסבר או שיש מתכון להצלחה?

מעגל הקסמים של המחסור במשאבים

ראשית נדגיש כי אין כאן כוונה או יומרה להקיף את כלל הסוגיות הקשורות לכלכלת השלטון המקומי. חשוב גם לומר שטעות היא לחפש את הבעיה באמירות פופוליסטיות על שחיתות ברשויות, תפקוד לקוי וכדומה. בעלי התפקיד וראשי הרשויות פועלים רובם ככולם בנאמנות ומתוך תחושת שליחות ואחריות, אך המציאות לא פעם חוסמת, מעכבת ולפעמים מונעת מהם לממש את יעדיהם.

נשאל את עצמנו האם ארגון או חברה עסקית היו יכולים לשרוד ולפתח מענים טובים יותר במציאות מורכבת כמו זו בה מתנהלות הרשויות המקומיות: שיטת תקצוב בעייתית, הגדרת גבולות היסטורית ללא היגיון או צדק חלוקתי, כשלים מערכתיים בהסדרת השלטון המקומי עוד מהתקופה העות'מנית וכן הלאה.

כפי שנאמר לעיל, החסם הכלכלי הוא אחד החסמים המרכזיים המגבילים את יכולת הרשות לספק סל שירותים איכותי ורחב לתושביה. זוהי "תקרת בטון" שמונעת צמיחה ושוויון הזדמנויות ולכן פוגעת בחוסן החברתי-כלכלי של ישראל. זאת ועוד, מדובר במעגל קסמים שקשה מאד להיחלץ ממנו.

מעגל זה, במיוחד ברשויות המוחלשות בפריפריה, מתחיל במחסור בקרקעות ובשטחי מסחר ותעשיה המייצרים הכנסות; ההכנסות העצמיות הנמוכות גורמות לתלות בשלטון המרכזי ובמענקי איזון שאינם מאפשרים פיתוח, וגם לא מימון משלים הכרחי לקבלת תקציבי ממשלה (מצ'ינג, שיטת תקצוב שמרחיבה פערים); זה פוגע בכמות ואיכות השירותים לתושבים ומביא ל"בריחה" של אנשים ועסקים שהיו יכולים לתרום לצמיחת היישוב.

פתרון ארוך-טווח מחייב התגייסות של כלל השחקנים וביצוע רפורמות מבניות, רגולטוריות ומשילותיות ברמת השלטון המרכזי, האזורי והמקומי והממשקים ביניהם. אכן ישנן מספר רפורמות ומהלכים בכיוון זה, ביניהם יצירת אשכולות אזוריים, תכנית ההמראה של משרד הפנים, ומיזם מוארד למיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות ערביות. אך בעיית המחסור עודנה ניצבת בפני רשויות רבות.

איך יוצאים מזה?

פיתוח כלכלי הוא קודם כל תפיסה, הנשענת על שני אדנים. אחד הוא הפיתוח, שמחייב פרואקטיביות ולקיחת אחריות. כדי שמשהו יתקדם, נדרשת רוח ושימוש בכלים מעולם היזמות, חדשנות וחשיבה יצירתית. והכי חשוב, בליבת התפיסה נמצאת החיבוריות – היכולת לחבר בין מגזרים, פעולות, שחקנים ומשאבים לכדי מהלך (וקטור) אחד או יותר. האדן השני הוא המרחב הכלכלי, ובו ההבנה כי ניתן לייצר מקורות הכנסה מכל סוגי ההון: מזיהוי ההון האנושי של התושבים ומינופו, דרך שימוש נכון בקרקע בפרויקטים מניבים, ועד יצירת עוגני צמיחה הנשענים על נקודת חוזק אזורית, לאומית או גלובלית.

את התפיסה הזו פיתחנו לכדי תשתית ידע יישומית, הכוללת כלים ופרקטיקות להטמעה ומדד למעקב אחר יכולת הרשות ליצור מנועי צמיחה כלכליים. זהו מודל שיטתי המסייע לרשויות לבנות את היכולת באמצעות איוש בעלי תפקיד ייעודיים והכשרתם, הטמעת כלים אסטרטגים וטכנולוגיים, וביסוס מבנים ושגרות עבודה מקדמות, וכך מוביל באופן ישיר לגידול בהכנסות ובמקורות העצמאיים שלהן.

בתהליך האופטימלי של פיתוח כלכלי ברשויות המקומיות,  נצפה לראות מצד אחד מדיניות לאומית שפועלת לשחרור חסמים, רגולציות ומקצה משאבים לנושא; ומצד שני רשות מקומית שהקימה יחידה למיצוי משאבים ופיתוח כלכלי תוך שהיא פועלת בצורה מסונכרנת לפי תורה סדורה, "לוח מחוונים" (dashboard) ומדד פיתוח כלכלי רשותי, ועם בעל תפקיד ייעודי שמקבל הכשרה ורישות, בונה תכניות עבודה וחלופות מימון לשירותים קיימים, ומקדם שיתופי פעולה להרחבת סל הנכסים המניבים. תהליכים אלה, ביחד ולחוד בהחלט יובילו להגדלת וגיוון המשאבים של הרשות המקומית וכפועל יוצא לשיפור השירותים ואיכות החיים.

לסיום, עולם כלכלת השלטון המקומי הוא רחב ונדרשת עוד הרבה עבודה להעמקת הידע, ומה שחשוב עוד יותר – הטמעת היכולת הקריטית לפתח מקורות כלכליים עצמאיים, וזאת לטובת יצירת צמיחה חברתית-כלכלית ברשויות המקומיות. לשמחתנו, נושא מיצוי המשאבים והרחבת היכולת הכלכלית העצמאית נמצא בשנים האחרונות במוקד המאמץ של הרשויות המקומיות. גם משרדי הממשלה פועלים רבות בכיוון זה, ובראשם משרד הפנים שהגדיל לעשות והקים מינהל לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות, וכן משרד רוה"מ והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי.

עוד בנושא:
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו >>
מוביליות עכשיו >>
שחקן ספסל או שחקן מפתח? >>
להתחיל מהבסיס >>

17.11.2022

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד