< בחזרה לבלוג

צעד קטן גדול

רותם עזר אליהו, מנהלת תחום הגיל הרך בקרן רש"י

צריך משרד מחויב כדי לבנות כפר

שנת 2022 תיזכר כשנת מפנה בישראל בכל הנוגע לאחריות המדינה לילדים, 74 שנים לאחר הקמתה. במהלך היסטורי ומרגש, משרד החינוך קיבל את האחריות למסגרות חינוך-טיפול לילדים בגיל הינקות, מלידה ועד גיל שלוש. בכך, ניתן לראות לראשונה רצף חינוכי מלידה עד גיל 18.

החלטת הממשלה שהניעה את המהלך מבטאת תפנית בהבנת תפקידה במתן מענה בסיסי זה. השינוי הוא אבן דרך משמעותית במסע לצמצום אי-השוויון החברתי – אי-שוויון אשר מתחיל כבר בינקות ומושפע מגורמי הסביבה. חינוך-טיפול איכותי על ידי צוותים  מיומנים שידעו לזהות את צורכי הילדים ולהגיב להם הוא בעל חשיבות מיוחדת ביחס לילדים בסיכון, שהוריהם מתקשים לספק באופן מיטבי את צורכיהם ההתפתחותיים.

בלקיחת אחריות על מסגרות הינקות, המדינה נענית גם לרחשי ליבם של ההורים, ש-65% מהם מעוניינים בחינוך ציבורי כבר מלידה, כפי שעולה מסקר שערכה קרן רש"י בשנת 2020.

אנו בקרן רש"י גאים להיות חלק משילוב כוחות רחב שכלל ארגוני חברה אזרחית, נשות ואנשי מקצוע, הורים וחברי כנסת העוסקים מזה שנים בפיתוח פתרונות לאתגרי הגיל הרך, ואשר לפעילותם היה חלק חשוב בקידום המהלך הנוכחי.

האתגרים שבדרך

מימוש המהלך שמשרד החינוך לקח על עצמו באומץ רב כרוך באתגרים גדולים.

אתגר מרכזי אחד הוא הצורך לתת מענה הן למסגרות מפוקחות המופעלות על ידי ארגונים כמו ויצ"ו ונעמת, והן למסגרות פרטיות קטנות וגדולות (מ-7 ילדים ומעלה), שלאורך עשרות שנים פעלו ללא פיקוח כלל, ורק חוק הפיקוח על מעונות יום מ-2018 מחייב את חלקן לעבור תהליך רישוי.

אתגר נוסף הוא משבר כוח האדם בתחום החינוך-טיפול. על אף החשיבות הגדולה של כוח אדם מקצועי להתפתחות תינוקות ופעוטות, אין די מחנכות-מטפלות שהן בעלות הכשרה מקצועית איכותית ועדכנית, ושכרן הוא מהנמוכים במשק, ונמוך משל עמיתותיהן בגני הילדים. פתרון למצוקה זו הוא הכרחי ליישום הרפורמה, וכדי לקדם אותו אימץ משרד החינוך חלק מההמלצות של מטה "בידיים טובות" ואת התכנית ההתפתחותית לחינוך ולטיפול בגיל הרך שפותחה על ידי אוניברסיטת בר אילן וג'וינט-אשלים.

במסגרת המהלך, המשרד מתכנן גם להגדיל את מערך הפיקוח והבקרה הכולל מימוש של חוק הפיקוח וחוק המצלמות, להקים מעונות נוספים ולבנות תהליך לשיפור התקינה – כלומר הקטנת מספר הילדים עליהם אחראית מחנכת-מטפלת.

אם לא די באתגר חינוכי-ארגוני זה, שהוא המנדט העיקרי של משרד החינוך, המשרד שותף לגישה שלנו לפיה מענה שלם לגיל הרך לא יכול להתמצות בשיפור המצב בתחום החינוך; נדרש מבט רב-מערכתי על כלל היבטי החיים של הילד, ובפרט בתחומי הבריאות והרווחה, תוך תמיכה במשפחה ובקהילה.

כל דלת תהיה הדלת הנכונה

מתוך הבנת ההיקף העצום של המשימה הצהירה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, כי היא רואה את הרשויות המקומיות כשותפות מרכזיות ביישומה.

כדי שהרשויות תוכלנה לקחת חלק ברפורמה, נדרש שינוי במבנה המערך הקדם-יסודי ברשות, לצד מהלכים לבניית תפיסה יישובית רב-מערכתית. המשרד יעמיד תקן לניהול מסגרות לילדים עד גיל 3, בנוסף לתקן הקיים לגילי 3-6, ואחת משתי הדמויות תשמש כמנהלת הגיל הרך אשר תתייחס לרצף חינוכי, בריאותי ורווחתי מלידה עד גיל שש, במעגלי משפחה וקהילה.

המטרה אינה להעביר את טיפות החלב או שירותי הרווחה בגיל הרך לאחריות מחלקת החינוך, אלא להביא לסנכרון של מערך השירותים לגיל הרך. כך, הרשות תוכל להסתכל על כלל הילדים בתחומה, ובתוכם כמובן גם אלה שנמצאים במסגרות של פחות מ-7 ילדים (שאינן מחויבות בתהליך רישוי).

המודל לניהול רצף יישובי רב-מערכתי מלידה עד שש מקבל השראה מהמודל הבין-משרדי למרכזי הגיל הרך (מג"ר), אשר מנוהל, מודרך ומפוקח על ידי משרד החינוך כמתכלל בשם שלושה משרדי ממשלה. זהו מהלך חדשני וייחודי, המבטיח מעל לכל מענה איכותי לילדים והורים באמצעות סטנדרטים אחידים ותיאום בין-משרדי, תוך שמירת האוטונומיה המקצועית של כל משרד על המענים שתחת אחריותו.

כדי לייצר מציאות בה "כל דלת היא דלת נכונה" עבור ההורים והילדים, ומתוך הבנה שהסתכלות רחבה וכוללת היא כלי מרכזי לשיפור מערך השירותים בתוך היישוב פיתחנו מודל יישובי רב-מערכתי לגיל הרך במסגרת מיזם הינקות (שותפות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ג'וינט-אשלים וקרן רש"י), והוא מעמיד כלים ומתווי עבודה עבור רשויות בבואן לממש תפיסת עבודה יישובית רב-מערכתית. בימים אלה, בשיתוף פעולה של משרד החינוך עם ג'וינט-אשלים וקרן רש"י, הוקמה קהילת ידע של מנהלות גיל רך יישוביות כחלק ממערך התמיכה הכולל שינגיש המשרד לכלל הרשויות.

להביט אחורה בגאווה, קדימה בתקווה

לאחר שני עשורים של עבודה בתחום הגיל הרך, אפשר להסתכל אחורה ולראות את הדרך המשמעותית שעברנו – בתחום השירותים החברתיים (למשל תוכניות ביתיות או מעונות רב-תכליתיים) ובתחום הבריאות (לרבות הגדלת מספר המטפלות והמטפלים ופיתוח שיטות טיפול מרחוק) – ולהביט קדימה בתקווה ובאופטימיות.

כולנו היינו רוצים שפתרונות טובים יתממשו כאן ועכשיו, אבל תהליכים גדולים לוקחים זמן מטבעם. יש לפנינו עדיין דרך ארוכה ונדרשים משאבים גדולים נוספים על מנת להבטיח לכל ילד וילדה את הזכות לסביבת חיים מיטיבה, ובכלל זה למסגרת חינוכית-טיפולית איכותית, מפוקחת ומסובסדת.

השינוי כבר התחיל, ונמשיך לעבוד בשילוב כוחות כדי לדחוף אותו הלאה.

קרדיט תמונה: יוסי זמיר, שתיל סטוק

28.03.2022

אולי יעניין אותך גם

26.06.2022
להתרכז בגיל הרך

בתכנית החומש לחברה ערבית יש בשורה של ממש, אבל חסר מרכיב קריטי שבלעדיו היכולת להוביל לשינוי עמוק ולצמצום פערים מוגבלת – השקעה בגיל הרך, שיש לו חשיבות מכרעת בחיי הילד ובהתפתחותו.

קראו עוד
22.06.2022
ללא גבול: לקות לא צריכה להיות מוגבלות

לקות אינה מחייבת מוגבלות, אלא נוצרה במפגש בין לקות האדם לסביבה. הנגשת המרחב הציבורי והדיגיטלי לאנשים עם מוגבלויות מעוגנת בחוק ובתקנות, אך חשובה לא פחות היא המודעות לנושא.

קראו עוד
06.06.2022
מורים טובים זקוקים לא רק לשכר הולם

שוב ושוב מצמצמים את הטיפול בבעיות המורים והמורות במערכת החינוך לעניין השכר בלבד, ומותירים את הטיפול בסוגיה המהותית של מעמד המורה לעתיד – כזה שלעולם לא מגיע.

קראו עוד