< בחזרה לבלוג

להיערך לתרחיש החמור ביותר של האומיקרון

מאמר דעה של מיכל כהן, מנכ״לית קרן רש"י לשעבר מנכ"לית משרד החינוך וחברה ב"מגן ישראל"
פורסם באתר N12

האומיקרון כבר כאן, והוא מתפשט במהרה גם במערכת החינוך. זה הזמן לנסות למזער את נזקיו ולהיערך לתרחיש החמור ביותר שעלול להתממש – תוך תקווה שלא נגיע אליו. מערכת החינוך חייבת להיערך לאפשרות שרמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה היברידית – קרי, שילוב של למידה בבית הספר ולמידה בצורות אחרות.

המאבק כרגע הוא בין שני וקטורים מרכזיים – התפשטות האומיקרון בישראל אל מול התקדמות מבצע החיסונים. בעוד מבוגרים רבים בישראל אינם מחוסנים כלל או מחוסנים בשתי מנות בלבד, אצל הילדים המצב בעייתי עוד יותר.

בעוד המאמצים להאיץ את מבצע החיסונים נמשכים, בשלב זה הם אינם מדביקים את קצב התפשטות האומיקרון. מדינות רבות ברחבי העולם כבר הטילו מגבלות, חלקן צועדות בנתיב בטוח לסגר. הקורונה מלווה אותנו כבר שנתיים, גל אחרי גל. אין סיבה שנופתע – פאניקה היא לא תכנית פעולה, היערכות מראש בהחלט נדרשת.

ראשית כל, המדיניות צריכה להיות דיפרנציאלית – באזורים נקיים יחסית מתחלואה, בתי הספר ימשיכו לפעול כרגיל, באזורים בהם התחלואה גבוהה יש להיערך למתן פתרונות אחרים כמו לימודים מחוץ לכיתות, בשטח פתוח, בו הסיכוי להדבקה נמוך משמעותית. יש להגדיר כבר מעכשיו את ממדי התחלואה שיקבעו איזה בתי ספר פתוחים כרגיל ואיזה לא.

בכל מקרה, פתרון של למידה מרחוק בזום חייב להיות הפתרון האחרון. גם במצב של גל חמישי חמור, יש חשיבות רבה לשמירת שגרה מסוימת בחייהם של הילדים, להמשך המפגש שלהם עם חברים, תחת ההנחיות והמגבלות. יש לזכור ולהזכיר לעצמנו שבמיוחד בקרב ילדים, הנזקים הנפשיים של הקורונה חמורים בהרבה מאלו הפיזיים.

עם זאת, ההיערכות אינה מתחילה ומסתיימת ברמת המדינה. ראשי רשויות מקומיות ומנהלי בתי הספר צריכים לקחת את המושכות לידיהם, והמדינה צריכה לאפשר להם זאת. תפקידם של המנהלים והמורים כאן הוא קריטי: עליהם לא רק לדאוג להשלמת החומר הלימודי בתקופה שעלולה להיות מאתגרת מבחינה פדגוגית, אלא חשוב בהרבה מכך – להיות שם נפשית בשביל הילדים שיחוו טלטלה מחודשת.

במסגרת זו, יש לתגבר ככל האפשר שעות חברה וייעוץ אישי לילדים, גם על חשבון לימודי מתמטיקה ואנגלית. חייבים להבין שגל תחלואה חדש פוגש את חלק מהילדים במצב משפחתי בעייתי ולחוץ. בחלק מהבתים הלחצים כוללים גם בעיות כלכליות קשות, וכל זה משפיע עליהם מאוד. על המדינה לשחרר את המושכות לאותן רשויות שיכולות לתת את התמיכה הדרושה לילדים, ולסייע לאלה שמתקשות יותר לספק שירותים אלו.

אחרי כל זה צריך לשוב ולהדגיש – בסופו של דבר, האמצעי היחיד שהוכח שבכוחו לאפשר לנו חיים נורמליים יחסית לצד המגפה – הם החיסונים. ממשלת ישראל החליטה, ובצדק, על מדיניות של חיים לצד הקורונה ולא תחת אימה מתמשכת מפניה. התובנה היא שהאירוע הזה ימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות, אך יש בידינו את האמצעי לחיות חיים שגרתיים יחסית ובריאים.

המידע היום נגיש לכל בית בישראל. תקראו את המחקרים, תתייעצו עם רופא המשפחה, תעמתו פייק-ניוז אל מול עובדות – אין לי ספק שבאופן זה תקבלו את ההחלטה המושכלת ביותר, ההחלטה היחידה שתבטיח חיים נורמליים לכם, לילדים שלכם ולכולנו.

20.12.2021

אולי יעניין אותך גם

25.11.2024
קהילה לומדת: מרחב מחבר, מקצועי ומפרה

איך מקדמים שיתוף פעולה בין רשויות שונות כדי ללמוד מהצלחות וטעויות, להניע רעיונות טובים מרשות אחת לאחרת וכך לשפר את השירותים לתושב?

קראו עוד
21.11.2024
70% מבני הנוער לא בתנועות נוער. את המחיר נשלם בעתיד

מחקרים מהמלחמה מוכיחים כי חניכי תנועות נוער מגלים חוסן נפשי גבוה יותר, אבל רוב בני הנוער לא משתתפים בפעילות חינוכית אחרי הלימודים.

קראו עוד
06.09.2024
אנשי החינוך מגינים על החברה שלנו – וכך גם צריך להתייחס אליהם

עם פתיחת שנת הלימודים צריך לזכור שאנשי החינוך הם "כיפת הברזל" החברתית של ישראל, עתידנו טמון ביכולת שלהם ליצור עתיד טוב לדור התקומה שלנו.

קראו עוד