< בחזרה לבלוג

להיערך לתרחיש החמור ביותר של האומיקרון

מאמר דעה של מיכל כהן, מנכ״לית קרן רש"י לשעבר מנכ"לית משרד החינוך וחברה ב"מגן ישראל"
פורסם באתר N12

האומיקרון כבר כאן, והוא מתפשט במהרה גם במערכת החינוך. זה הזמן לנסות למזער את נזקיו ולהיערך לתרחיש החמור ביותר שעלול להתממש – תוך תקווה שלא נגיע אליו. מערכת החינוך חייבת להיערך לאפשרות שרמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה היברידית – קרי, שילוב של למידה בבית הספר ולמידה בצורות אחרות.

המאבק כרגע הוא בין שני וקטורים מרכזיים – התפשטות האומיקרון בישראל אל מול התקדמות מבצע החיסונים. בעוד מבוגרים רבים בישראל אינם מחוסנים כלל או מחוסנים בשתי מנות בלבד, אצל הילדים המצב בעייתי עוד יותר.

בעוד המאמצים להאיץ את מבצע החיסונים נמשכים, בשלב זה הם אינם מדביקים את קצב התפשטות האומיקרון. מדינות רבות ברחבי העולם כבר הטילו מגבלות, חלקן צועדות בנתיב בטוח לסגר. הקורונה מלווה אותנו כבר שנתיים, גל אחרי גל. אין סיבה שנופתע – פאניקה היא לא תכנית פעולה, היערכות מראש בהחלט נדרשת.

ראשית כל, המדיניות צריכה להיות דיפרנציאלית – באזורים נקיים יחסית מתחלואה, בתי הספר ימשיכו לפעול כרגיל, באזורים בהם התחלואה גבוהה יש להיערך למתן פתרונות אחרים כמו לימודים מחוץ לכיתות, בשטח פתוח, בו הסיכוי להדבקה נמוך משמעותית. יש להגדיר כבר מעכשיו את ממדי התחלואה שיקבעו איזה בתי ספר פתוחים כרגיל ואיזה לא.

בכל מקרה, פתרון של למידה מרחוק בזום חייב להיות הפתרון האחרון. גם במצב של גל חמישי חמור, יש חשיבות רבה לשמירת שגרה מסוימת בחייהם של הילדים, להמשך המפגש שלהם עם חברים, תחת ההנחיות והמגבלות. יש לזכור ולהזכיר לעצמנו שבמיוחד בקרב ילדים, הנזקים הנפשיים של הקורונה חמורים בהרבה מאלו הפיזיים.

עם זאת, ההיערכות אינה מתחילה ומסתיימת ברמת המדינה. ראשי רשויות מקומיות ומנהלי בתי הספר צריכים לקחת את המושכות לידיהם, והמדינה צריכה לאפשר להם זאת. תפקידם של המנהלים והמורים כאן הוא קריטי: עליהם לא רק לדאוג להשלמת החומר הלימודי בתקופה שעלולה להיות מאתגרת מבחינה פדגוגית, אלא חשוב בהרבה מכך – להיות שם נפשית בשביל הילדים שיחוו טלטלה מחודשת.

במסגרת זו, יש לתגבר ככל האפשר שעות חברה וייעוץ אישי לילדים, גם על חשבון לימודי מתמטיקה ואנגלית. חייבים להבין שגל תחלואה חדש פוגש את חלק מהילדים במצב משפחתי בעייתי ולחוץ. בחלק מהבתים הלחצים כוללים גם בעיות כלכליות קשות, וכל זה משפיע עליהם מאוד. על המדינה לשחרר את המושכות לאותן רשויות שיכולות לתת את התמיכה הדרושה לילדים, ולסייע לאלה שמתקשות יותר לספק שירותים אלו.

אחרי כל זה צריך לשוב ולהדגיש – בסופו של דבר, האמצעי היחיד שהוכח שבכוחו לאפשר לנו חיים נורמליים יחסית לצד המגפה – הם החיסונים. ממשלת ישראל החליטה, ובצדק, על מדיניות של חיים לצד הקורונה ולא תחת אימה מתמשכת מפניה. התובנה היא שהאירוע הזה ימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות, אך יש בידינו את האמצעי לחיות חיים שגרתיים יחסית ובריאים.

המידע היום נגיש לכל בית בישראל. תקראו את המחקרים, תתייעצו עם רופא המשפחה, תעמתו פייק-ניוז אל מול עובדות – אין לי ספק שבאופן זה תקבלו את ההחלטה המושכלת ביותר, ההחלטה היחידה שתבטיח חיים נורמליים לכם, לילדים שלכם ולכולנו.

20.12.2021

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד