< בחזרה לבלוג

משוואה לא הוגנת: כתובת המגורים של הילד תקבע את עתידו

עמרי זגן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בקרן רש"י
פורסם בגלובס 5.2.2021

מגפת הקורונה חידדה לא מעט אתגרים ובעיות שהיו קיימות עוד הרבה לפני שפרצה לחיינו – מהחוסרים במערכת הבריאות, החולשה הטכנולוגית של מערכת החינוך ועד חשיבותה של הבריאות הנפשית שנדחקה בימי שגרה לשוליים. אך ישנה תופעה נוספת שהועצמה והתחדדה בשנתיים האחרונות, היא אינה חדשה והכישלון בטיפול בה מאיים על כולנו כחברה – הפערים החברתיים בישראל.

זה לא סוד שהקורונה לא פגעה בכולנו באופן שווה. היא לא פגעה בכולנו באותו אופן בריאותית, כלכלית ומנטלית. קבוצות ומגזרים שנכנסו למשבר איתנים כלכלית, מי שמתגוררים ברשויות מקומיות חזקות, הורים שיכולים לספק השלמות לילדיהם שקורסים תחת הנטל הלימודי והנפשי – כל אלה במצב שונה בתכלית מקבוצות בחברה שהיו מוחלשות עוד לפני שהקורונה הגיעה. הם אלה שהמגפה פגעה בהם באופן ניכר: אזרחים שמתגוררים ברשויות שאינן מסוגלות לספק להם את מה שהמדינה לא נותנת, הורים שידם אינה משגת לתת תמיכה נפשית מקצועית לילדים שחוו שבר גדול בשנתיים האחרונות.

שורת מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על מגמה מדאיגה וכואבת בישראל. המוביליות החברתית-כלכלית, קרי היכולת של אנשים לנוע בין מעמדות חברתיים ובין רמות שונות של השכלה והכנסה, היא קודם כל סיפור גיאוגרפי. במילים אחרות, בישראל מתקיימת משוואה לא הוגנת לפיה כתובת המגורים של הילד או הילדה, הרקע ממנו באים וההכנסה של הוריהם, הם שקובעים במידה רבה את עתידם.

מפת הידע לקידום המוביליות החברתית – בידינו

משרד האוצר פרסם רק בשבועות האחרונים מחקר אודות הקשר בין מקום המגורים לבין מוביליות חברתית. הממצא המרכזי של המחקר הוא שהסיכוי של ילדים שהגיעו מהחמישון התחתון של חלוקת ההכנסות להגיע בבגרותם לחמישון העליון עומד באזור המרכז על מעל 17%, והוא הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהמרכז ונמוך במיוחד בצפון הארץ. עבור מי שגדל בראשון לציון ההסתברות היא 22.5%, כמעט 1:4, בעוד למי שגדל בטבריה ההסתברות היא 9.6%, קרוב ל-1:10.

זאת מציאות שאסור לנו להשלים איתה. אנחנו יוצרים במעשינו "תקרות זכוכית" למאות אלפי ילדים ומונעים מהמשק הישראלי לממש את היכולות והכישורים שלהם. בעיה מערכתית מורכבת כמו מוביליות חברתית שמושפעת בין השאר מתחומי החינוך, הבריאות והתעסוקה, מחייבת מענה מערכתי.

לצד המחקרים שפורסמו על היקף הבעיה, בשנים האחרונות מספר גופים חברתיים החלו לפתח מגוון כלים לדיוק ולטיוב העשייה החברתית לשם קידום מוביליות חברתית. כיום, יש בידינו מפת ידע שממפה את הגורמים שזוהו במחקר כמקדמי מוביליות על ציר הזמן מלידה עד תעסוקה. אנחנו יודעים למפות את החוזקות והחולשות של ישובים בתחום וקיים ארגז כלים של בניית יכולת ותוכניות התערבות שיכולים לסייע לרשויות מקומיות, לבתי ספר ולגורמים קהילתיים להיות מדויקים ואפקטיביים יותר בעשייה שלהם.

עם זאת, מימוש מגוון אמצעים אלו מחייב, יותר מהכול, התגייסות ושיתוף פעולה רב-מגזרי ורב-תחומי. אין ארגון אחד שיכול לקדם מוביליות חברתית – המדינה חייבת לתכלל את הנושא ולשים אותו בראש סדר העדיפויות. רק באמצעות תהליכים משותפים שמבוססים על ניצול יתרונות יחסיים, על איגום משאבים ותהליכי הערכה מדויקים נוכל לאפשר לכל ילד וילדה את ההזדמנות לממש את החלומות, היכולות והכישורים שלהם. הרווח יהיה של כולנו, ברמת המיקרו וגם ברמה המאקרו-כלכלית.

עוד על מפת הידע בפוסט הזה >>

06.02.2022

אולי יעניין אותך גם

24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד
21.11.2022
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו, השקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. אבל מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות ואיך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

קראו עוד
17.11.2022
מגדילים את העוגה

חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות למצות את המשאבים הקיימים ולפתח מקורות הכנסה חדשים יסייע להן בהשגת צמיחה חברתית-כלכלית שתביא לשיפור איכות החיים של תושביהן.

קראו עוד