שנותיו הראשונות של הפעוט הן השנים הקריטיות והמהותיות ביותר בעיצוב חיי האדם. הן מהוות הזדמנות לפתח קשר מיטיב והתקשרות בריאה בין הורים לילדים דרך אינטראקציות חיובית. זהו שלב מכריע בהתפתחות המוח, והבסיס להתפתחות התינוק לאדם בוגר עצמאי התורם לעצמו ולסביבתו. לכן יש חשיבות גבוהה לאיתור סימנים מוקדמים לעיכובים התפתחותיים ולמתן מענה הולם בשלבי ההתפתחות הראשונים, בהם המוח גמיש.
מכאן ברור כי אם עתידו של הילד עומד לנגד עינינו, ואם אנו שואפים לחברה שיש בה הוגנות, שוויון הזדמנויות ואפשרויות למוביליות חברתית, עלינו להשקיע בגיל הרך ובמערכות המקדמות אותו.
האתגרים
אף כי ישראל היא המדינה בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר ב-OECD, ההשקעה הציבורית שלה בגיל הרך היא מהנמוכות ביותר. המשאבים המוקצים לכך אינם מספיקים ואינם מובטחים, מה שפוגע ביכולתו של מערך השירותים הקיים לספק מענים איכותיים, מגוונים, משולבים ונגישים.
המדיניות בתחום הגיל הרך – ככל שהיא קיימת – אינה מקיפה ומתואמת דיה, לא ברמה הארצית ולא ברמה המקומית. העדר הבנה והערכה מספקת של השפעת שנות החיים הראשונות על עתיד הפרט והחברה כולה, מונע הצבה של התחום בראש סדר העדיפות וגיבוש תכנית לאומית רב-תחומית לגיל הרך.
זאת ועוד, לעבודה במסגרות החינוך והטיפול לגיל הרך יש דימוי נמוך, והיא אינה מוערכת ומתוגמלת כראוי. חסרה גם הכשרה מתאימה לצוותים, שתבטיח כוח אדם מהימן ומקצועי. מודלים ותכניות שפותחו בחברה האזרחית ובממשלה לא הוטמעו בליבת העבודה של המשרדים ובשטח בשל סיבות שונות, כגון חוסר תקציב, קושי בתכנון ארוך טוול, והתמודדות מתמדת עם הבעיות הבוערות כאן ועכשיו.
המלחמה בחודשים האחרונים והשלכותיה העצימו עוד יותר את האתגרים בגיל הרך: ילדים המתמודדים עם מצוקות רגשיות וחרדות אשר באות לידי ביטוי ברגרסיה התפתחותית, קשיי שינה, קשיי גמילה ועוד. טיפול לא מותאם בבעיות אלה עלול להקשות על מסוגלות הילדים לחקר וללמידה ולהביא לפגיעה התפתחותית, קוגניטיבית, חברתית ורגשית.
אז מה צריך לעשות?
חיזוק הגיל הרך והעמדתו בראש סדר היום הציבורי קשור לתפיסה ערכית של תפקידנו כאזרחים, כהורים וכפעילים חברתיים. דווקא בימים אלה של קיצוץ וצמצום בהשקעה החברתית עקב עלויות המלחמה, אנחנו צריכים לעמוד על כך שאסור לוותר על הילדים ועל זכותם להתפתח בצורה מיטבית. זו התקווה שעלינו להחזיק, זה הדגל שעלינו להרים יחד.
עלינו להבין כי השינוי המיוחל בגיל הרך לא יכול להתרחש ללא השקעה משמעותית בתשתיות החברתיות בישראל. השקעה זו כרוכה בשינויי מדיניות – תקציבים, חקיקה, תקנות, וכוח אדם איכותי לטובת ילדים ומשפחותיהם.
"כרם – עתודות לגיל הרך" הוא מיזם שנועד לקדם את שינוי התחום בישראל. הוא הוקם מתוך זיהוי המחסור באנשים אשר יטפלו באתגרי הגיל הרך מנקודת מבט רחבה ומקיפה, במישור המוניציפלי ובמישור הלאומי, ויובילו התוויית מדיניות כוללת ומימושה תוך מציאת פתרונות וקידום יוזמות בתחומי הליבה של הגיל הרך.
בין הנושאים אותם מתחילים לקדם בוגרי מחזור א' של כרם, שסיימו כעת את ההכשרה, ניתן לציין יוזמה לטיפול בבעיית ההון האנושי בצוותי החינוך והעלאת היוקרה של הפרופסיה; פיתוח מודל של "טיפת חלב" עתידית שתהווה one stop shop להדרכת הורים, אבחון וטיפול וליווי אחרי לידה; הנגשת מענים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי למשפחות צעירות עם ילדים בסיכון; בניית תפקיד הסומכת אחר לידה שתבקר בבתי הורים טריים ותדריך אותם; ועוד.
כל אלה, יחד עם שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית, יוכלו להוביל לשינויים משמעותיים ולעתיד טוב יותר לכלל ילדי ישראל ולמשפחותיהם.
