אנחנו שמחים לארח בזירת המוביליות את הדס לוי ביליג, מנהלת תחום תכניות במרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י. המרכז הוקם ופועל כדי לתת לילדים ובני נוער בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית הזדמנויות לממש את הפוטנציאל שלהם למצוינות בתחום הסייבר – תחום שדרכו יעלו על מסלול של מוביליות חברתית-כלכלית לקראת עתיד מבטיח.
___________________________________________________________________
פעמים רבות אנחנו נוטים להסתכל על אלה שמצליחים ולומר שהם פשוט מחוננים או כישרוניים במיוחד, ולכן הם הצליחו ואנחנו לא. החוקרת אנג'לה דאקוורת' (Angela Duckworth) טוענת שאפשר לחנך למצוינות באמצעות תכונה שהיא מכנה Grit, או נחישות. מה שמביא להישגים לדעתה הוא לאו דווקא כישרון מולד, אלא הנחישות להתקדם ולהצליח.
מה הקשר בין זה לבין חינוך? דאקוורת השוותה לאורך זמן בין התלמידים הכי טובים במתמטיקה, שמצליחים ממש בקלות, לבין אלה שצריכים ללמוד הרבה כדי להגיע להישגים טובים. היא גילתה כי בטווח הרחוק דווקא התלמידים הטובים קיבלו ציונים בינוניים, בעוד שחלק מהתלמידים הפחות מוכשרים הם אלה שבאוניברסיטה השיגו ציונים מעולים.
איך זה קרה? התלמידים הפחות טובים ניסו שוב ושוב, לא הפסיקו לשאול, לבקש עזרה, לחפש איך להשתפר. הם היו להוטים להתגבר על הקושי ולהצליח, ועשו זאת בנחישות ובהתמדה, ועל כן ברגע האמת זה אפשר להם להיות טובים יותר.
אם כך, חינוך לתהליך ולעבודה קשה יכול לפצות על היעדר כישרון "טבעי". החינוך בא לידי ביטוי בעיקר בשינוי צורת החשיבה של הילד והתגובה שלו לכישלון: אם לא הצלחתי, זה מפני שעשיתי משהו לא נכון, כלומר שזה בשליטתי ושאוכל לתקן ולשפר. התוצאה של היום היא רק נקודה זמנית על עקומת הלמידה.
כאשר ילד מבין שכמו באימון כדורסל, ככל שאתה מתאמן יותר כך אתה משתפר, כך גם בהתמודדות עם קושי אינטלקטואלי. תהליך הלמידה הוא בעצם "אימון מכוון" עם הרבה מטרות קטנות, מדידות ומשובים, והוא זה שמאפשר פיתוח יכולות, העמקה והתקדמות משמעותית. כדי שילד יוציא את הפוטנציאל החבוי בו מן הכוח אל הפועל הוא צריך הזדמנות – הזדמנות להתאמן כבר מגיל צעיר ולפתח מיומנויות שיובילו אותו לדרך חיים של מצוינות.
תחום הטכנולוגיה נותן את ההזדמנות הזאת. בפרט, התנסות בתִכנות כבר בגיל צעיר מפתחת אצל הלומדים כישורים חשובים כמו נחישות ושאיפה למצוינות. לימוד התִכנות מעודד יצירתיות בשל העובדה שאפשר להגיע לאותה התוצאה במגוון דרכים. לדוגמה, במשחק התִכנות המקוון Code Monkey שנלמד בבית הספר היסודי יש קוף שצריך להגיע אל הבננה; הוא יכול להגיע אליה בעשרה צעדים, וגם בדרך קיצור בחמישה צעדים בלבד.
בשני המצבים הקוף יגיע אל היעד, אבל הילד לומד שהוא יכול לפתור נכון בדרך הארוכה ולהיות מתוגמל בנקודה אחת, או להשקיע עוד מחשבה ולחפש דרך לבצע את אותה המשימה באופן יעיל יותר, ואז להיות מתוגמל בנקודות רבות יותר. כך הוא לומד על החשיבות של תכנון מוקדם, חישוב המהלכים ובחינת כל האפשרויות בטרם הוא יוצא לפעולה. הילדים מבינים גם כי כדי לתקשר עם המחשב הם חייבים לכתוב באופן ברור ומדויק, והם מפתחים חשיבה שיטתית ורוכשים הרגלי עבודה המשפרים את יכולתם.
גם בממשלה – משרד רוה"מ ומשרד הביטחון – הבינו את התרומה של הכשרה לעולם הטכנולוגיה, המחשבים והסייבר לעיצוב הדור הבא. כך הוקמו בשיתוף עם קרן רש"י וקרנות נוספות תכניות מצוינות לא פורמאליות לאומיות, כמו מגשימים וסטארטק, המיועדות לילדים ובני נוער מהפריפריה הגיאו-חברתית של מדינת ישראל. התכניות הללו פועלות במסגרת המרכז לחינוך סייבר, המתמקד בחינוך למצוינות דרך הטכנולוגיה במטרה לדחוף את הנוער קדימה ולהבטיח את עתידם ועתידה של ישראל.
הטכנולוגיה נמצאת כיום בכל מקום ומחוללת שינויים משמעותיים בחיינו, כפי שתהליכים כמו המהפכה החקלאית, המצאת הדפוס והמהפכה התעשייתית הביאו בעבר לשינוי באורח החיים, בדפוסי חשיבה ובתפיסות עולם. בהתבסס על ההנחה שהטכנולוגיה מחנכת את העוסקים בה למצוינות, אפשר באמצעותה "להזיז הרים" אם רק לומדים איך. אדם מצוין עם רעיון יצירתי לפתרון בעיה, בכל תחום שהוא, יכול לעשות שינוי אמיתי בעולם. כחברה אנחנו רוצים וצריכים לפתח את המצוינות כתפיסת חיים, ולעודד את אלה העושים זאת להשתמש בידע וביכולות שלהם כדי לקדם את החברה שלנו במגוון תחומים ובאופן הטוב ביותר.
