< בחזרה לבלוג

שחקן ספסל או שחקן מפתח?

נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות, קרן רש"י

בין אם את או אתה עובדים בארגון חברתי או בקרן פילנתרופית, ברשות מקומית או בגוף ממשלתי, בכל מהלך שתרצו ליזום ולהטמיע ביישוב חשוב להבין כבר מהצעד הראשון איזה תפקיד ממלאת בו הרשות המקומית: האם היא שותפה מרכזית או "שחקנית ספסל"? האם אנחנו פועלים או רוצים לפעול לצד הרשות או יחד איתה?

זוהי הכרעה חשובה כי יש לה השלכות על בניית יחסי אמון מול הרשות, על השקעת המשאבים ועל התוצאות שניתן להשיג באמצעותם בטווח הקצר, הבינוני והארוך.

פעילותה של קרן רש"י ברחבי הארץ מפגישה אותנו עם ארגונים ואנשים שמחוללים שינויים גדולים, בעלי תשוקה ליצור מציאות טובה יותר עבור פרטים וקהילות דרך מגוון תכניות ופרויקטים. לאורך השנים נוכחנו לדעת שקיים פער בולט בין תכנית או ארגון הפועלים בתוך היישוב אבל במקביל לרשות המקומית, לאלה הפועלים עם הרשות ומתוכה. הפער אינו סמנטי בלבד; הוא מבטא תפיסת עולם מקצועית וערכית שמשפיעה על האסטרטגיה של הארגון, על תכנית העבודה ועל הקצאת המשאבים.

נכון, יש ארגונים אשר עושים עבודה נפלאה ותכניות רבות בעלות אימפקט חברתי משמעותי. אבל שוב ושוב אנחנו רואים איך כשהתכנית מסתיימת, התקציב נגמר, סדרי העדיפות משתנים, ואז הישוב ותושביו חוזרים לנקודת ההתחלה – או אפילו גרוע מכך, בגלל התלות שנוצרה בתכנית או בארגון.

דרך פעולה המחויבת לעבודה עם ומתוך הרשות אינה קלה ליישום. היא מורכבת, דורשת הרבה תשומות וזמן ארוך עד שרואים תוצאות, ולכן לא פעם מעוררת התנגדות לנוכח היותה מחייבת שינוי התנהגות והתנהלות בסביבת מחסור תמידי של הרשויות בזמן, בהון אנושי ובמשאבים כספיים.

קשה – אבל כדאי

לצד הערך המהותי שבמתן אפשרות לאדם או קהילה לעצב את גורלם, לעבודה עם הרשות כשותפה מובילה יש יתרונות רבים וערך מוסף. בראש ובראשונה, הרשות היא הגורם הנבחר על ידי התושבים ומייצג אותם; כאשר היא זו שקובעת את היעדים ומקבלת את ההחלטות על סוג המענים ואיכותם ולא ארגון חיצוני, טוב ככל שיהיה – אזי הבעלות והאחריות הם שלה, וזהו תנאי יסודי להבטחת שינוי בר-קיימא.

יתרונות נוספים בגישה זו כוללים בין השאר: השתלבות במגמת האוטונומיה הגוברת של הרשויות המקומיות וחיזוקה; בניית מערכת יחסים מבוססת אמון שתומכת ביכולת הרשות לקבל החלטות אמיצות; התאמה נכונה יותר של המענה לקהל היעד ולצרכיו הספציפיים; פוטנציאל לאיגום משאבים ממקורות קיימים והרחבת האימפקט; וכמובן, ביסוס היכולות העצמאיות של הרשות ואיתן הסיכוי להמשכיות וקיימות.

אם כך, איך עושים את זה בפועל?

על בסיס האסטרטגיה הרשותית שפיתחנו בקרן רש"י והניסיון שצברנו ביישומה הלכה למעשה, יצרנו "מפת דרכים" – מדריך מעשי שיסייע לכל מי שירצה להטמיע את הגישה בעבודתו, משלב התכנון דרך תהליכי היישום ביישוב ועד מדידת התוצאות. זוהי דרך מוכחת לבניית יכולות ניהוליות וארגוניות ותשתיות חברתיות שיובילו לשיפור ביצועים, שירותים טובים יותר, ובשורה התחתונה – יצירת הזדמנויות חדשות למוביליות חברתית-כלכלית בפריפריה.

לקריאה נוספת:
בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו >>
להתחיל מהבסיס >>
מוביליות עכשיו >>
מגדילים את העוגה >>

09.11.2022

אולי יעניין אותך גם

06.09.2024
אנשי החינוך מגינים על החברה שלנו – וכך גם צריך להתייחס אליהם

עם פתיחת שנת הלימודים צריך לזכור שאנשי החינוך הם "כיפת הברזל" החברתית של ישראל, עתידנו טמון ביכולת שלהם ליצור עתיד טוב לדור התקומה שלנו.

קראו עוד
26.06.2024
השנה שצריכה ללמד אותנו לחשוב מחדש על חינוך

בסיומה של שנת לימודים מורכבת, מטרות מערכת החינוך צריכות להיכתב מחדש: בראשן לא יעמדו הישגים לימודיים, אלא מדדים ערכיים וחברתיים ויצירת כלים להתמודדות עם טראומה ופוסט טראומה.

קראו עוד
09.06.2024
אסור לוותר על הילדים

השינוי המיוחל בגיל הרך לא יוכל להתרחש ללא השקעה משמעותית בתשתיות החברתיות בישראל, הכרוכה בשינויי מדיניות – תקציבים, חקיקה וכוח אדם איכותי לטובת ילדים ומשפחותיהם.

קראו עוד