< בחזרה לבלוג

בניית יכולות: איך נדע שהצלחנו?

ארז רואימי, מנהל יזמות וחדשנות, קרן רש"י
נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות, קרן רש"י

בשנים האחרונות העברנו את הדגש בקרן רש"י מתכניות והתערבויות לבניית יכולות ותשתיות חברתיות. מעבר זה איננו עניין טריוויאלי אלא מבטא שינוי עמוק של פרדיגמת השקעה ופעולה, וכניסה לעולמות מורכבים המחייבים הרבה אומץ ואורך נשימה.

שינוי זה נובע מן ההבנה כי כאשר מדובר באתגר מערכתי כמו מוביליות חברתית-כלכלית, על מנת ליצור אימפקט משמעותי ולהשאיר משהו אחרינו – תכניות והתערבויות אינן מספיקות, והשקעה ביכולות ותשתיות חברתיות היא כורח המציאות. מתוך הבנה זו, יצאנו לפני שמונה שנים למסע למידה סביב שאלת הקשר בין תשתיות ויכולות לבין מוביליות חברתית. מהן היכולות הקריטיות לקידום מוביליות באופן בר קיימא? איך מודדים ומשפרים את הטמעתן?

תשתיות חברתיות הן למעשה יכולות ארגוניות וניהוליות המהוות בסיס לכל פעולה. פיתוחן תומך בהרחבת ההשפעה של הארגון, ביסוס הקיימות והרחבת מעגל השותפים. תשתיות חברתיות, כמו תשתיות פיזיות, משדרגות ומייעלות, הן מייצרות כלי לתקשורת בין שחקנים והכי חשוב – הן בנות קיימא.

מתוך המחקר והעשייה של קרן רש"י בשטח זיהינו מספר יכולות ארגוניות-ניהוליות קריטיות לתפקודה המיטבי של הרשות המקומית, וכתוצאה מכך לשיפור איכות החיים ולקידום המוביליות החברתית-כלכלית של התושבים. בין היכולות הללו נמצא את היכולת לעצב וליישם מדיניות רשותית, לפתח ולחזק את ההון האנושי, לקבל החלטות מבוססות נתונים, לחבר בין כל התחומים והשחקנים, לתכנן ולהציב תוצאות ארוכות טווח משותפות, למצות ולפתח משאבים, ולשתף את הציבור בעיצוב עתידו.

לחשב מסלול מחדש

בעולם מתוקן, הנחת תשתיות חברתיות היתה מרכיב חובה בכל פעולה של הרשות המקומית עצמה או של השלטון המרכזי ברשות, ממש כשם שמערכת הפעלה חיונית להפעלת כל מכשיר טכנולוגי. אבל למרות חשיבותן הרבה, ההשקעה בתשתיות חברתיות לא תמיד קיימת או מספקת. מעבר לכך שמדובר בהשקעה ללא תוצאות מידיות הנראות לעין, היא מחייבת שינוי תפיסה והתנהגות של בעלי תפקיד ושל המערכת כולה. היא נתפסות לעיתים כתקורה או כבזבוז וקשה למצוא מי שייקח על עצמו את האחריות לנושא.

זאת ועוד, ברבות מן הרשויות המקומיות בישראל קיימים כשלים מבניים ותנאי פתיחה מורכבים, הכוללים בין השאר מחסור בהון אנושי מקצועי ומיומן, משאבים מוגבלים, ומערכות ארגוניות שאינן מורגלות בתכנון ויזמות תוך שימוש בכלים טכנולוגיים. התמודדות עם כשלים אלה מחייבת שינוי מהותי במדיניות הממשלה, רגולציה של השלטון המקומי ורפורמה מקיפה לתיקון עוולות היסטוריות. אך לצד האתגרים, ניתן לראות רשויות שהצליחו לשבור את המשוואה ולעלות על מסלול של צמיחה חברתית וכלכלית. זאת הרבה בזכות המנהיגות, יכולות הניהול והסטנדרט המקצועי שהטמיעו ברשות.

אם כך, איך בונים יכולות ותשתיות חברתיות ברשויות המקומיות? והאם ניתן להגדיר ולמדוד אותן?

מצפן התוצאות

שלא כמו תשתיות פיזיות, שיש להן עלות ותועלת ברורות, יכולות ותשתיות חברתיות מצטיירות כדבר אמורפי ללא ערך מדיד וקשר מובהק בין ההשקעה לבין תרומתה לאיכות השירות לתושב. למרות האתגר של שינוי הפרדיגמה והליכה נגד דרכי ההשקעה המסורתיות, יצאנו לדרך ב-2016 עם יוזמת "היישוב במרכז" של קרן רש"י במטרה לחזק ולבסס את יכולותיהן של רשויות מקומיות בפריפריה. מהר מאוד הרשויות הוכיחו את הערך של התשתיות החברתיות כתנאי לשינוי מערכתי; אך בשדה לא היו כמעט שחקנים, היו חסרים ידע, פרקטיקה, ויכולת למדוד הטמעה והתקדמות ולהצביע על החזר תשואה על ההשקעה.

במעלה הדרך, פיתחנו וביססנו אסטרטגית ממוקדת לעבודה רשותית שבונה יכולות ומניחה תשתיות חברתיות. את האסטרטגיה יישמנו והוכחנו שניתן באמצעותה להביא לשיפור בביצועים, וכפועל יוצא באיכות השירותים וההזדמנויות והנגשתם לתושב. אחד הכלים החשובים שפיתחנו הוא "מצפן תוצאות התשתית" – כלי אסטרטגי, ניהולי ויישומי שמאפשר למדוד בשיטתיות את תמונת המצב ביחס לכל אחת מהיכולות והתשתיות החברתיות ולקבל החלטות מבוססות נתונים לגבי ההתקדמות בהנחת התשתיות והבטחת קיימותן לאורך זמן.

את כלי המצפן תיקפנו יחד עם מכון המחקר ERI והעמדנו למבחן של מומחים ובעלי תפקיד רבים ברשויות המקומיות. הוא פותח אמנם לטובת הטמעת יכולות ארגוניות בתחומי המוביליות החברתית-כלכלית, אך ניתן לעשות בו שימוש למדידת הטמעת יכולות והשגת תוצאות תשתית חברתיות בכל תחום, על ידי כל ארגון או משרד ממשלתי.

מן הניסיון שלנו למדנו כי כדי להצליח בתהליך המורכב של פיתוח וביסוס יכולות, צריך לנוע במקביל בשני צירים: ציר רוחבי המתייחס להטמעת תפיסה, כלים, מבנים ושגרות ברמת הארגון או הרשות המקומית, וציר עומק הכולל את התוכן הייחודי של כל יכולת ותשתית חברתית. ההתקדמות בשני הצירים תלויה רבות ביכולת לזהות ולהפחית את נקודות החיכוך והחסמים ("עלויות"), לצד הגברת מוטיבציה ("תשואה") לבעלי התפקיד ולמערכת כולה, כך ניתן להשיג הצלחות קטנות שיתנו תנופה לתנועה בשני הצירים עד להשגת השינוי הרצוי.

רוצים לדעת עוד על האסטרטגיה הרשותית?
להתחיל מהבסיס >>
מוביליות עכשיו >>
שחקן ספסל או שחקן מפתח? >>
מגדילים את העוגה >>

21.11.2022

אולי יעניין אותך גם

12.12.2024
שעת מבחן לשירות הלאומי

בשנה שחלפה מאז פרוץ המלחמה, התברר כי השירות הלאומי-אזרחי הוא עוגן חברתי חיוני. עכשיו הזמן להרחיב את מעגל המתנדבים ולחזק את החוסן הלאומי.

קראו עוד
25.11.2024
קהילה לומדת: מרחב מחבר, מקצועי ומפרה

איך מקדמים שיתוף פעולה בין רשויות שונות כדי ללמוד מהצלחות וטעויות, להניע רעיונות טובים מרשות אחת לאחרת וכך לשפר את השירותים לתושב?

קראו עוד
21.11.2024
70% מבני הנוער לא בתנועות נוער. את המחיר נשלם בעתיד

מחקרים מהמלחמה מוכיחים כי חניכי תנועות נוער מגלים חוסן נפשי גבוה יותר, אבל רוב בני הנוער לא משתתפים בפעילות חינוכית אחרי הלימודים.

קראו עוד