נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות, קרן רש"י
בעולם הפיזי, כדי לאפשר לאנשים לנוע ממקום למקום ביעילות צריך לבנות תשתית פיזית: למשל לתכנן מערכת רכבות, להניח מסילות, לרכוש קרונות וקטרים, להכשיר עובדים ולדאוג באופן מתמיד לתחזוקה ולשדרוג.
בעולם החברתי, אם רוצים לתת לילד אפשרות להתקדם ממצב סוציו-אקונומי אחד לאחר, מרמת אוריינות אחת לאחרת, מהעדר חלום ושאיפות למימוש עצמי – מהי התשתית החברתית הדרושה? היכן המסילה בין תחנות החיים והקטר המניע שיסייעו לכל ילד וילדה בפריפריה להגדיל את אוצר המילים, לחזק כישורים ומיומנויות, ליצור תמונת עתיד ולהגיע להשכלה ולתעסוקה מיטביות?
בעוד שלכולנו ברור שכדי לייצר צמיחה כלכלית ושיפור באיכות החיים צריך להשקיע בתשתית פיזית, בהקשר החברתי הדבר מובן הרבה פחות. אף כי חשיבות התשתיות החברתיות אינה נופלת מזו של הפיזיות, ולא פעם הן אפילו נותנות תשואה גבוהה יותר על ההשקעה, הן אינן מקבלות התייחסות מספקת במדיניות, בתקצוב או בפעולות תומכות.
בזירת הרשויות המקומיות בפרט, לא נוכל ליצור שינוי בר-קיימא מבלי לדאוג לבסיס איתן שנותנות התשתיות החברתיות. זה נכון במיוחד כשמדובר בנושא מורכב כמו מוביליות חברתית-כלכלית, המושפעת מעשרות גורמים ברמת הפרט והקהילה.
תשתית חברתית: מה זה בעצם?
בדומה לתשתית פיזית, התשתיות החברתיות משמשות פלטפורמה להנעת תהליכים והשגת תוצאות, ויש להן ביטוי מוחשי בכלים, במשאבים או במבנים ארגוניים. הן מהוות את סך היכולות הארגוניות המאפשרות לרשות המקומית, ולארגונים בכלל, לשפר את ביצועיהם ואת איכות השירותים שהם מעניקים, מה שמאפשר לתושבים או לאוכלוסיית היעד להתקדם גם כן לעתיד טוב יותר.
לאחר מחקר ולמידה מהארץ והעולם וליווי הרשויות בעבודת יישום מצאנו כי היכולות והתשתיות העיקריות לקידום מוביליות חברתית-כלכלית הן בין היתר:
- גיבוש מדיניות רשותית, חיזוק ההון האנושי ופיתוח משאבים
- הטמעת תרבות ופרקטיקה של קבלת החלטות מבוססת נתונים
- תכנון ארוך-טווח ויכולת הגדרת תוצאות משותפות לכל בעלי העניין
- רצף והמשכיות של תהליכים, מבנים ושגרות על פני זמן ותחומי תוכן
- שיתוף הציבור בקבלת החלטות הנוגעות לעיצוב עתידם
תשתיות ויכולות אלה עדיין חסרות ברשויות מקומיות רבות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולא בגלל העדר רצון או אנשים איכותיים, אלא מסיבות טובות אחרות. בין השאר, פיתוחן מחייב שינוי תפיסות והרגלים מושרשים; ההשקעה בהון אנושי ובמערכות תומכות נתפסת לעיתים כבזבוז; תשתיות ארגוניות אינן נראות לעין בטווח הקצר וקשה למדוד אותן ואת השפעתן.
צריך נשימה ארוכה
מכאן עולה השאלה, מדוע להשקיע כל כך הרבה מאמץ ומשאבים במה שאינו מניב תשואה מידית, ולא בתכנית עם תועלת ישירה לפרט או לקהילה? את התשובה לכך אפשר אולי לחפש בשאלה אחרת: למה למרות כל ההשקעות לאורך שנים רבות, הן של הממשלה והן של ארגונים חברתיים, הפערים בין הפריפריה למרכז ממשיכים להתרחב ועתידם של ילדים ממשיך להיות מוכתב לפי המקום בו נולדו.
היום, לאחר עבודת מחקר, המשגה ויישום יש בידינו מצפן תוצאות תשתית – כלי ניהולי אסטרטגי ומעשי שפיתחנו בקרן רש"י ותיקפנו במחקר הערכה של מכון ERI. כלי זה מאפשר להגדיר תשתיות חברתיות, להטמיע אותן במגוון פרקטיקות וכלים יישומים ואף למדוד אותן.
פיתוח תשתיות חברתיות אמנם מחייב "נשימה ארוכה", אבל מסייע לרשות המקומית לחזק את הבעלות והאחריות לכל מהלך ביישוב, וכך להגדיל את סיכויי הקיימות שלו. בניגוד להתערבויות ופרויקטים, התשתיות נשארות ביישוב ואף הולכות ומשתכללות עם הזמן; הן מחזקות את היכולות העצמאיות של הרשות ובעלי התפקיד בה להתמודד עם אתגרי המוביליות החברתית-כלכלית ועם הרבה אתגרים מורכבים נוספים.
רוצים לדעת עוד?
מוביליות עכשיו >>
שחקן ספסל או שחקן מפתח? >>
מגדילים את העוגה >>
