הנשים הערביות אינן משתתפות באירועי אלימות ואינן מאיימות על הסדר החברתי, לכן יש נטייה להתעלם ממצוקתן ולשכוח שהן נמצאות בתחתית הסולם החברתי-כלכלי, אומרת לינא סבאח-חזבון, מנהלת תחום נערות וצעירות בעמותת יעדים לצפון.
הנשים הערביות אינן משתתפות באירועי אלימות ואינן מאיימות על הסדר החברתי, לכן יש נטייה להתעלם ממצוקתן ולשכוח שהן נמצאות בתחתית הסולם החברתי-כלכלי, אומרת לינא סבאח-חזבון, מנהלת תחום נערות וצעירות בעמותת יעדים לצפון.
כל ניסיון מלאכותי לצנזר את השיח שקורע את החברה הישראלית בתוך הכיתה נועד לכישלון, וגם אינו נכון מהותית. על מערכת החינוך להציג את הדעות השונות ולאפשר אותן, ולנסות לייצר גשר והבנה במקום שיח דיכוטומי.
האלימות הגואה בחברה הערבית היא רק נקודת הקצה של תהליכים שמתחילים עוד הרבה קודם ונובעים מהזנחה, אפליה ופערים בין החברה הערבית והיהודית שיש להם השלכה ישירה על תנאי הפתיחה של הצעירים.
דווקא החינוך הבלתי פורמלי, שמשרד החינוך כמעט ואינו משקיע בו, יכול להוות בסיס לשינוי חברתי ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה, שחלק גדול ממנו נובע מעבודה במשרה חלקית של נשים.