בישראל, גם היום, ההזדמנויות הפתוחות בפני הפרט וסיכויי ההצלחה שלו בחיים הבוגרים תלויים במידה רבה – אפילו רבה מדי – במקום בו הוא נולד וגדל ובמצב החברתי-כלכלי של הוריו.
מה צריך לעשות כדי לנתק או לצמצם את הקשר בין עתידו של הילד לבין הרקע לתוכו נולד? כדי לענות על כך צריך קודם כל לזהות את הגורמים המשפיעים ביותר על מוביליות חברתית, הן ברמת הפרט והן במעגלים המקיפים אותו. בנוסף, נרצה לדעת מתי ואיך כדאי להתערב כדי למקסם את ההשפעה של כל אחד מן הגורמים ושל כולם יחד.
למפת ידע כזאת יהיה ערך רב עבור ארגונים חברתיים וקובעי מדיניות. היא תוכל לשמש ככלי לקבלת החלטות המסייע לתכנון השקעות והתערבויות אפקטיביות לקידום מוביליות חברתית. זאת ועוד, המפה עשויה ליצור שינוי בשדה החברתי בכך שתתמוך בשיתוף פעולה בין-ארגוני ובין-מגזרי.
את "מפת הידע לקידום מוביליות חברתית" פיתח מכון ERI עבור קרן רש”י, ג’וינט- אשלים, עמותת ג’ינדאס יתד, ומשרדי החינוך והרווחה, על בסיס מחקר יישומי מקיף וראשון מסוגו בישראל. השלב הראשון של המחקר התמקד בקידום מוביליות במערכת החינוך, וכעת הרחבנו את היריעה כדי לענות על השאלה: כיצד להשקיע במוביליות חברתית, במגוון תחומי חיים, מלידה עד גיל 35?
זוהי כמובן שאלה מורכבת, והחוקרים התחילו בכך שחילקו אותה לשתי תקופות – הילדות (עד גיל 18), בה צומחים מיומנויות, יכולות ומוכנות לחיים הבוגרים; והבגרות הצעירה (18-35), שבה חל המימוש של אותן יכולות שנרכשו. בתוך תקופת הילדות נעשתה עוד הבחנה בין הגורמים הקשורים לפרט ואלה הקשורים לסביבה. הכלי שנבנה במסגרת המחקר הוא תוצר של איסוף נתונים מסקירת ספרות רחבה וניתוחם בשילוב של מגוון שיטות מחקר מתקדמות.
אז מה למדנו ממפת הידע?
מה נדרש על מנת לצמצם את הפערים ברכישת יכולות ובפיתוח כישורים אצל ילדים ובני נוער, וכך לקדם את הסיכויים שלהם למוביליות חברתית בבגרות
באמצעות ניתוח-על (מטא-אנליזה) של מאות מחקרים מהעולם נמצאו 14 גורמים מרכזיים – קוגניטיביים, רגשיים-חברתיים ובריאותיים – אשר מקדמים או חוסמים את סיכויי המוביליות של הפרט. עבור כל אחד מן הגורמים זוהו הגילים הקריטיים ביותר להתערבות, ודרכי התערבות שהוכחו כמוצלחות (best practices).
לדוגמה, המחקר מצא שהזמן הקריטי לפיתוח כישורי שפה הוא הגיל הרך, מלידה עד 6, ולכישורים מתמטיים – גיל 3-6 וגם כיתות ג'-ה' של בית הספר היסודי. ואם רוצים להשפיע על שאיפות וציפיות תעסוקתיות, כדאי להתחיל כבר בכיתות ה'-ו' ובחטיבת הביניים (ז'-ט').
מה נדרש על מנת להבטיח סביבה מיטבית ומקדמת מוביליות לילדים ובני נוער
גם כאן, מטא-אנליזה אפשרה לחוקרים לזהות 28 גורמים המשפיעים על סיכויי ההצלחה של ילדים ובני נוער בסביבה הביתית-משפחתית, במערכת החינוך ובסביבת המגורים והקהילה, ולהבין איך הם קשורים זה לזה. בשלב הבא, הם השתמשו בניתוח רשתות כדי לדרג את הגורמים השונים לפי מוטת ההשפעה שלהם – מי הם בעלי ההשפעה הרחבה ביותר על גורמים אחרים ("הג'וקרים"), מי המושפעים ביותר, ומי אינם מושפעים מאף אחד מהגורמים האחרים במערכת.
כך למשל, מאפיין של הקהילה כמו אמון ותחושת שייכות משפיע על מאפיין נוסף שלה – מסוגלות קולקטיבית, וגם על גורמים בסביבה הביתית, ביניהם בריאות ואורח החיים של ההורים והזנחה הורית. כאשר מתכננים התערבות אפשר ליישם ידע כזה כדי להתמקד במספר קטן של גורמים שנותנים "כיסוי" רחב של האקוסיסטם דרך מוטת ההשפעה שלהם.
מה נדרש על מנת לצמצם את הפערים ביכולת של צעירים לממש את הכישורים שרכשו לטובת מוביליות חברתית
בעזרת ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשיטות של Machine Learning זוהו 11 גורמים יחודיים אשר מקדמים או חוסמים את הסיכויים של צעירים בישראל לממש כישורים בבגרות. כמו לגבי תקופת הילדות, עבור כל אחד מהגורמים הוגדרו קבוצות הגיל המשמעותיות להתערבות (בחלוקה 18-25 ו-26-35), האוכלוסיות שבהן חשוב במיוחד להתערב ופרקטיקות מוצלחות.
בנוסף, נעשה מיקוד על צעירים בסיכון כאשר השאלה היא איך להביא ולהשאיר אותם במסלול של רכישת השכלה או מקצוע. עקרונות הפעולה המרכזיים שנמצאו כוללים בין השאר סיוע כלכלי, מסגרת הכשרה המתחשבת בדרישות חיים נוספות כמו עבודה וטיפול בילדים, וחיזוק המוטיבציה של הצעירים להשקיע מאמץ בהווה על ידי יצירת קשר מוחשי בינו לבין הצלחה בעתיד.
ובשורה התחתונה: מפת הידע מאפשרת לכולנו – כל מי שפועל למען ילדים ובני נוער, צעירים, משפחות וקהילות – להיות מקצועיים ומדוייקים יותר בבואנו לקדם מוביליות חברתית.
איפה אתם על המפה? הכנסו לאתר >>
לקריאה נוספת: אפשר להוציא את הילד מהשכונה, אבל האם אפשר להוציא את השכונה מהילד? (TheMarker) >>
