< בחזרה לבלוג

מהפכה בגיל הרך: קמפוסים במקום מעונות יום ותואר בחינוך למטפלות

"בישראל 2019 אין שוויון הזדמנויות. זה מתחיל מהיום הראשון ומתקבע כשנכנסים לבתי הספר היסודיים", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, שגיבש עם צוות חוקרים בטכניון הצעת רפורמה מקיפה לטיפול בילדי הגיל הרך בישראל. "אם אנחנו רוצים חברה שפותחת שוויון הזדמנויות לכל – יש לטפל קודם כל בגיל הרך."

מחקרים רבים מראים כי ההשקעה בטיפול ובחינוך בגיל הרך היא החשובה ביותר להתפתחות הילד, וגם ההחזר הכלכלי עליה בטווח הארוך הוא הגבוה ביותר. אבל כיום, המשאבים המושקעים בשלבי החינוך השונים – מסגרות הגיל הרך, גנים, בית ספר יסודי וכן הלאה – עומדים ביחס הפוך לחשיבות השלב בהתפתחות הילד ובסיכויי המוביליות שלו. כלומר, המדינה משקיעה פחות בשלבים היותר משמעותיים, ולכן נדרש שינוי בסדרי העדיפות או "היפוך הפירמידה".

ישראל מדורגת במקום הנמוך ביותר בין מדינות OECD מבחינת התקציב הציבורי לפעוטות עד גיל 3: רק כ-2,700 דולר לילד לשנה, לעומת 12,400 דולר בממוצע ב-OECD.

התכנית נועדה לתת מענה למצב הקיים, אותו מגדירים החוקרים "כישלון מערכתי ובריחה של המדינה מאחריות". בשלב הראשון מוצע להשקיע בהכשרה עד לתואר ראשון למטפלות במעונות ובתוספות שכר להן ולסייעות, מה שיתרום גם לצמצום פערי השכר המגדריים במשק ולהגדלת שיעור התעסוקה בקרב נשים.

בשלב הבא ממליצים מחברי הדו"ח להקטין את מספר הילדים הנמצאים בכל מסגרת ואת היחס בין מספר הילדים והמטפלות, וכן לבנות מעונות נוספים כדי להגדיל את הנגישות. לפי התכנית, המעונות יוחלפו בהדרגה בקמפוסים רב-תכליתיים שיספקו את כל השירותים הנחוצים לילדי הגיל הרך ולהוריהם במחיר מופחת, כולל אבחונים, תכניות העשרה והדרכת הורים. זאת בדומה למודל המיושם במרכזים לגיל הרך שהקימה קרן רש"י ביישובי הפריפריה.

התכנית, אותה ניתן ליישם באופן הדרגתי תוך חמש שנים, תוצג בקרוב למועצה לגיל הרך שהוקמה לאחרונה, ואחרי הבחירות תוגש לשר החינוך הנכנס. אבל מחבריה מדגישים כי לציבור הרחב יש תפקיד מכריע: הציבור, והמשפחות הצעירות בפרט, יצטרכו להפעיל לחץ עקבי כדי לחולל שינוי תפישתי עמוק ביחס לחשיבות הגיל הרך, שיתורגם לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים, בתשומת הלב ובמשאבים שהמדינה תשקיע בכך.

קראו את הכתבה באתר TheMarker

הדו"ח המלא: "היפוך הפירמידה": חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בישראל, מרץ 2019

21.03.2019

אולי יעניין אותך גם

08.03.2023
יום האישה 2023: שום דבר כבר לא מובן מאליו

114 שנים מאז צויין לראשונה יום האישה הבינלאומי, עדיין לא חסרות סיבות לציין אותו: מספר הח"כיות בירידה, פערי השכר עומדים על 32%, נשים ממשיכות לחוות אלימות, וכעת התחלנו לחשוש שזכויותנו הבסיסיות ילקחו.

קראו עוד
04.12.2022
אבי מעוז לא יצליח להשתלט על התכנים במערכת החינוך

התכנים החיצוניים שנכנסים לכיתות עוברים דרך מנהלי בתי הספר וצוותי החינוך, וללא הכתבה של אף אחד מלמעלה, וגם הציבור מתפקד כשומר סף – והבהיר שיש לו קווים אדומים ברורים.

קראו עוד
24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד