< בחזרה לבלוג

מהפכה בגיל הרך: קמפוסים במקום מעונות יום ותואר בחינוך למטפלות

"בישראל 2019 אין שוויון הזדמנויות. זה מתחיל מהיום הראשון ומתקבע כשנכנסים לבתי הספר היסודיים", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, שגיבש עם צוות חוקרים בטכניון הצעת רפורמה מקיפה לטיפול בילדי הגיל הרך בישראל. "אם אנחנו רוצים חברה שפותחת שוויון הזדמנויות לכל – יש לטפל קודם כל בגיל הרך."

מחקרים רבים מראים כי ההשקעה בטיפול ובחינוך בגיל הרך היא החשובה ביותר להתפתחות הילד, וגם ההחזר הכלכלי עליה בטווח הארוך הוא הגבוה ביותר. אבל כיום, המשאבים המושקעים בשלבי החינוך השונים – מסגרות הגיל הרך, גנים, בית ספר יסודי וכן הלאה – עומדים ביחס הפוך לחשיבות השלב בהתפתחות הילד ובסיכויי המוביליות שלו. כלומר, המדינה משקיעה פחות בשלבים היותר משמעותיים, ולכן נדרש שינוי בסדרי העדיפות או "היפוך הפירמידה".

ישראל מדורגת במקום הנמוך ביותר בין מדינות OECD מבחינת התקציב הציבורי לפעוטות עד גיל 3: רק כ-2,700 דולר לילד לשנה, לעומת 12,400 דולר בממוצע ב-OECD.

התכנית נועדה לתת מענה למצב הקיים, אותו מגדירים החוקרים "כישלון מערכתי ובריחה של המדינה מאחריות". בשלב הראשון מוצע להשקיע בהכשרה עד לתואר ראשון למטפלות במעונות ובתוספות שכר להן ולסייעות, מה שיתרום גם לצמצום פערי השכר המגדריים במשק ולהגדלת שיעור התעסוקה בקרב נשים.

בשלב הבא ממליצים מחברי הדו"ח להקטין את מספר הילדים הנמצאים בכל מסגרת ואת היחס בין מספר הילדים והמטפלות, וכן לבנות מעונות נוספים כדי להגדיל את הנגישות. לפי התכנית, המעונות יוחלפו בהדרגה בקמפוסים רב-תכליתיים שיספקו את כל השירותים הנחוצים לילדי הגיל הרך ולהוריהם במחיר מופחת, כולל אבחונים, תכניות העשרה והדרכת הורים. זאת בדומה למודל המיושם במרכזים לגיל הרך שהקימה קרן רש"י ביישובי הפריפריה.

התכנית, אותה ניתן ליישם באופן הדרגתי תוך חמש שנים, תוצג בקרוב למועצה לגיל הרך שהוקמה לאחרונה, ואחרי הבחירות תוגש לשר החינוך הנכנס. אבל מחבריה מדגישים כי לציבור הרחב יש תפקיד מכריע: הציבור, והמשפחות הצעירות בפרט, יצטרכו להפעיל לחץ עקבי כדי לחולל שינוי תפישתי עמוק ביחס לחשיבות הגיל הרך, שיתורגם לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים, בתשומת הלב ובמשאבים שהמדינה תשקיע בכך.

קראו את הכתבה באתר TheMarker

הדו"ח המלא: "היפוך הפירמידה": חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בישראל, מרץ 2019

21.03.2019

אולי יעניין אותך גם

03.09.2023
המשבר החברתי הרסני לחינוך, אפילו יותר מהקורונה

כל ניסיון מלאכותי לצנזר את השיח שקורע את החברה הישראלית בתוך הכיתה נועד לכישלון, וגם אינו נכון מהותית. על מערכת החינוך להציג את הדעות השונות ולאפשר אותן, ולנסות לייצר גשר והבנה במקום שיח דיכוטומי.

קראו עוד
22.08.2023
האלימות בחברה הערבית לא תיפתר רק באיסוף כלי נשק

האלימות הגואה בחברה הערבית היא רק נקודת הקצה של תהליכים שמתחילים עוד הרבה קודם ונובעים מהזנחה, אפליה ופערים בין החברה הערבית והיהודית שיש להם השלכה ישירה על תנאי הפתיחה של הצעירים.

קראו עוד
27.07.2023
"קנס האימהות": כך החופש הגדול פוגע בנשים רבות בישראל

דווקא החינוך הבלתי פורמלי, שמשרד החינוך כמעט ואינו משקיע בו, יכול להוות בסיס לשינוי חברתי ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה, שחלק גדול ממנו נובע מעבודה במשרה חלקית של נשים.

קראו עוד