רותם עזר אליהו, מנהלת תחום הגיל הרך בקרן רש"י
מאמר דעה שפורסם במעריב 23.8.2020
"החטא הקדמון" בתפיסת המדינה את החינוך לגיל הרך בישראל טמון בגישה האנכרוניסטית הרואה במסגרות החינוך מענה עבור נשים עובדות בלבד. במקום התייחסות לפעוטונים כמסגרת חינוכית, ההתייחסות אליהם היא כאל שירותי שמרטפות.
שלל מחקרים מצביעים על הקשר ההדוק בין חוויות הינקות להתפתחות מיטבית. המסגרת החינוכית היא בעלת תפקיד מרכזי בעיצוב אישיותו של הילד והתפתחותו הרגשית והקוגניטיבית. אי-שוויון מתחיל כבר בינקות, וקשור לא רק לגנטיקה אלא גם לסביבה. חשיבות המסגרת החינוכית מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בילדים בסיכון, שהוריהם מתקשים להעניק מענה הולם לצרכיהם, וכאשר גם לצוות המטפלות אין לרוב הכשרה לטיפול באתגרים שבפניהם ניצבים אותם ילדים.
משבר הקורונה והצורך בשמירה על ריחוק חברתי וכללי היגיינה נוקשים, מעצימים את הפער בין המציאות בשטח לבין ההחלטות המגיעות מלמעלה ומנותקות ממנה. במרבית המסגרות לגיל הרך יש כיום מספר קטן של מטפלות העובדות עם קבוצות גדולות של ילדים, ללא הכשרה וכמעט ללא הדרכה. במצב כזה היכולת שלהן להעניק מענה ראוי ומקדם לילדים הרכים מוגבלת ביותר.
מחקר שערכה קרן רש”י בשנה האחרונה מעלה כי 65% מההורים בישראל מעוניינים בחינוך ציבורי עבור ילדיהם כבר מגיל לידה. הבעיות המרכזיות בתחום הגיל הרך, לדעת הנשאלים, הן היעדר פיקוח, היעדר הכשרה מקצועית למטפלות, ועלות גבוהה לחינוך בגילי לידה עד שלוש. חוק הפיקוח שנכנס לתוקף בשנה שעברה מהווה צעד ראשון וחשוב, אך לא מספיק. כדי ליצור את המענה הנכון, הממשלה חייבת להציב לעצמה כמשימה מרכזית בניית תכנית מקיפה להסדרת החינוך בגיל הרך.
בראש ובראשונה על המדינה להרחיב את אחריותה לילדים בגילי לידה עד שלוש. המציאות הנוכחית מחייבת את רוב ההורים לשוב לעבודתם אחרי חופשת הלידה, והם זקוקים למסגרת חינוכית-טיפולית לילדיהם שתהיה איכותית, מפוקחת ומסובסדת, ועומדת בסטנדרטים בינלאומיים.
משרד העבודה החל בשנים האחרונות להקצות משאבים לטובת המעונות, כולל העלאת שכר המטפלות ושיפור איכות הטיפול, אבל המשאבים הללו מעטים מדי ונוגעים רק בכ-25% מהמסגרות לגיל הרך. הפתרונות קיימים, אך אינם מיושמים. יצירת מסגרות חינוך מיטביות לגיל הרך מחייבת מהלך לאומי נרחב ומקיף. יש לבנות תכנית חומש ייעודית ולתקן תקנות המתייחסות לכלל מרכיבי החינוך והטיפול לגיל הרך, כגון היחס בין מספר הילדים למספר המטפלות, הכשרה והדרכה ותנאי העסקה.
מעל לכל, יש להגדיר מקצוע של מחנכת-מטפלת, שהכשרתה תיעשה באקדמיה. לצורך כך יש לדאוג לתמריצים למועמדות ולמועמדים ראויים. במקביל, יש להגיע להסכמות עם המסגרות הלא מפוקחות והלא מוכרות שיאפשרו את הפעלתן תחת פיקוח והדרכה צמודים, מתוך הבנה כי זהו אינטרס משותף להן, להורים ולמדינה. לצד זאת, יש להקצות משאבים לבניית מעונות יום נוספים ולהעביר סמכויות רלוונטיות ומשאבים נדרשים לרשויות המקומיות.
הפתרון למשבר האמון העמוק שחוזר ועולה בחודשים האחרונים בין מערכת החינוך להורים כבר כאן. כדי להביא לצמצום פערים בחברה הישראלית יש להתחיל בגיל הרך; יש לרכז את האחריות לחינוך בכל הגילים תחת משרד אחד: משרד החינוך; ויש להקצות משאבים כספיים ראויים לשינוי המציאות הקיימת ולמתו פתרון חינוכי הולם עבור ילדינו כבר בגיל הינקות.
