< בחזרה לבלוג

המפתח לשילוב צעירים ערבים: התנדבות

יוסי מלכה, מנכ"ל מרכז מעשה מרשת רש"י
התפרסם 7.1.2020 ב-TheMarker

נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה לקראת יום הילד הבינלאומי מציגים תמונת מצב עגומה, בה הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית הולכים וגדלים משנה לשנה. על פי הסקירה, 191 מתוך אלף ילדים ערבים מוכרים במחלקות הרווחה כנזקקים לסיוע, לעומת 114 מתוך אלף ילדים יהודים.

עבור רבים מהילדים, גלגל ההצלה המרכזי לשוויון הזדמנויות הוא מערכת החינוך הציבורית. אבל לצידה חשובות לא פחות מסגרות החינוך הבלתי פורמאליות, המעודדות התנדבות ומעורבות חברתית. בעוד ששיעור גבוה מהצעירים בחברה היהודית משתלבים במסגרות התנדבותיות ובשירות האזרחי, בחברה הערבית אחוז המשתתפים עדיין נמוך: לפי הסקר החברתי של הלמ"ס מ-2017, רק 6.7% מכלל הצעירים הערבים בני 20 ומעלה מתנדבים, לעומת 23% בחברה היהודית.

יש קשר הדוק בין התנדבות לקידום שוויון הזדמנויות, כפי שמוכיח מחקר שפרסם האו"ם בשנת 2011 ועסק במצב ההתנדבות בעולם. המחקר הראה כי צעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך מפיקים תועלת רבה יותר מפעילות התנדבותית בהשוואה לצעירים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה.

להתנדבות מספר יתרונות משמעותיים: ראשית, היא מסייעת להעלאת הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות ומחזקת תהליכי העצמה אישית. שנית, המפגש עם צעירים מתנדבים אחרים תורם לתחושת הסולידריות והשייכות וליציאה מהבידוד, ומציג מודל לחיקוי – "גם אני יכול". לצד זאת, הוכח לא אחת כי התנדבות סוללת את הדרך עבור צעירים לאקדמיה ולתעסוקה מקדמת.

מסגרת התנדבותית מהווה תחנה קריטית המייצרת הזדמנות פז עבור אוכלוסיות מוחלשות לפני שיהפכו לנטל חברתי וכלכלי שלא באשמתן. חשיבותה נובעת מכך שבני מיעוטים בישראל, ובפרט בני ובנות החברה הערבית, אינם ממצים את הכלים ההכרחיים להצלחה במסגרת מערכת החינוך, כמו שליטה טובה בשפה העברית, שליטה בשפה זרה או רכישת מקצוע מדעי – כלים ומיומנויות שהם בעלי השפעה ישירה על סיכויי ההשתלבות בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה.

שנת התנדבות משפרת את תפישת היכולת להשתלב בשוק העבודה: מחקר הערכה מ-2015 בקרב בוגרי מרכז מעשה מצא כי בתחילת שנת ההתנדבות, כ-67% מהצעירים לא ידעו באיזה מקצוע ירצו לעסוק, ובסופה שיעורם ירד ל-26%. זאת ועוד, בעוד שרק 22% מהצעירות בחברה הערבית בישראל מצליחות להשתלב בלימודים אקדמיים, בקרב צעירות שלקחו חלק במסגרת חינוכית-התנדבותית ההיקף עולה ל-49% – יותר מפי שניים.

בשורה התחתונה, בכוחנו להעניק חכות ולא דגים לצעירים ולצעירות מהחברה הערבית ומאוכלוסיות מוחלשות נוספות. הפתרון פשוט: הרחבת מסגרות חינוך והתנדבות א-פורמליות וחיזוק השירות הלאומי-אזרחי, כמפתח למוביליות חברתית ולצמצום פערים דרך שילוב באקדמיה ובתעסוקה.

07.01.2020

אולי יעניין אותך גם

26.06.2022
להתרכז בגיל הרך

בתכנית החומש לחברה ערבית יש בשורה של ממש, אבל חסר מרכיב קריטי שבלעדיו היכולת להוביל לשינוי עמוק ולצמצום פערים מוגבלת – השקעה בגיל הרך, שיש לו חשיבות מכרעת בחיי הילד ובהתפתחותו.

קראו עוד
22.06.2022
ללא גבול: לקות לא צריכה להיות מוגבלות

לקות אינה מחייבת מוגבלות, אלא נוצרה במפגש בין לקות האדם לסביבה. הנגשת המרחב הציבורי והדיגיטלי לאנשים עם מוגבלויות מעוגנת בחוק ובתקנות, אך חשובה לא פחות היא המודעות לנושא.

קראו עוד
06.06.2022
מורים טובים זקוקים לא רק לשכר הולם

שוב ושוב מצמצמים את הטיפול בבעיות המורים והמורות במערכת החינוך לעניין השכר בלבד, ומותירים את הטיפול בסוגיה המהותית של מעמד המורה לעתיד – כזה שלעולם לא מגיע.

קראו עוד