נתנאל טויטו, מנהל תחום רשויות, ואיתמר זיגלמן, מנהל פיתוח כלכלי, תחום רשויות
המתקפה הרצחנית על ישראל ב-7 באוקטובר והשלכותיה הציבו אתגרים חסרי תקדים בפני הרשויות והקהילות בדרום ובצפון. שיקומן יחייב השקעות עתק, לא רק לתיקון הנזקים אלא גם – ובעיקר – ליצירת צמיחה מחודשת.
לרשויות הייתה חשיבות מכרעת בתגובה למצב החירום, כאשר נדרשו לתת מענה לתושבים, החל מפינוי של מאות אלפים ועד דאגה לתפקוד מערכות חינוך ורווחה מבוזרות במאות מוקדים; זאת ללא תוכניות מגירה או מקורות מימון מתאימים.
כמו במשבר הקורונה, גם הפעם נוכחנו לראות מנהיגות אמיצה, שפועלת במהירות ובמקצועיות אל מול כל צורך שעלה מהתושבים. יחד עם זאת, בחירום כמו בשגרה, רשויות בעלות משאבים ויכולות מגיבות בצורה יעילה וטובה יותר.
אף כי המלחמה טרם הסתיימה, חייבים לחשוב על צמיחה חברתית כלכלית בפריפריה ביום שאחרי. השבת הביטחון והאמון הוא כמובן תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. נדרשת כלכלה מקומית ואזורית משגשגת שתספק תעסוקה איכותית לצד מערכת חינוך מצוינת, קהילה איתנה, הזדמנויות למימוש עצמי וקהילתי וסביבה פיזית נאותה. לשם כך צריך רשויות מקומיות חזקות, בעלות מקורות הכנסה עצמאיים ומנועי צמיחה כלכליים.
פיתוח כלכלי עכשיו
הפערים בהכנסות בין הרשויות המקומיות במרכז לאלו בפריפריה היו גדולים עוד טרם המלחמה. מנתוני 2021 עולה כי כ-80% מהרשויות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה (אשכולות 1-5) נמצאות באזורי הצפון והדרום, וכי התקציב הממוצע לתושב של הרשויות הללו הוא רק כחצי מזה של הרשויות המבוססות יותר.
בעקבות המלחמה המצב הכלכלי אף החמיר. אנחנו רואים עסקים שנסגרו, חברות שעזבו את האזור, ותושבים מבוססים שהחליטו להשתקע במרכז הארץ. בעתיד, הדבר עלול להביא להקטנת ההכנסות העצמיות של הרשויות, דווקא כאשר יש צורך במענים נוספים לטיפול, בניית חוסן והבטחת איכות חיים שתשאיר את האוכלוסייה הוותיקה ותמשוך תושבים חדשים.
הפערים בין הרשויות נובעים מסיבות שונות, חלקן היסטוריות, כפי שניתן לקרוא במאמר זה. אבל מעבר לשינויים המבניים והרגולטוריים הנדרשים ברמת המדינה, צמצום הפערים תלוי במידה רבה ברשות המקומית: ביכולתה למצות את התקציבים העומדים לרשותה, לייעל את המנגנון והשירותים שהיא נותנת, לייצר הכנסות חדשות במגוון דרכים ולקדם מנועי צמיחה כלכליים.
מעבר לגישה יזמית
בין הצעדים אותם יכולות הרשויות לעשות בעצמן ניתן לציין קידום מיזמים מניבים באנרגיה, נדל"ן ועוד, התייעלות ומיצוי משאבים מהממשלה, תכנון עירוני מוטה פיתוח כלכלי, קידום עסקים קטנים ותעסוקה בעיר והפיכתה לאטרקטיבית לעסקים, איתור וחיזוק היתרונות היחסיים שלה, ויצירת שיתופי פעולה ואקוסיסטם כלכלי אזורי.
על מנת להצליח, הרשות צריכה לאמץ גישה פרואקטיבית ויזמית, לשלב חשיבה כלכלית בכלל הפעולות ולבנות תשתית ארגונית חזקה, עם שגרות ניהול ותכנון מבוססי נתונים. היא צריכה לדעת לחבר בין גורמים שונים, ובפרט לייצר תקשורת ועבודה רציפה ופתוחה מול המגזר העסקי.
השלטון המקומי זקוק לרפורמות ושינויים במבנה המיסוי וההכנסות המקומיות, אך אלה הם ארוכי טווח. צו השעה הוא השקעה בפיתוח כלכלי על ידי הרשויות ובהובלתן, ובפרט השקעה במה שניתן להשפיע עליו כבר היום ויכול להניב הכנסות ועצמאות כלכלית – יכולת ארגונית וניהולית לפיתוח כלכלי מקומי ואזורי בפריפריה. יותר מתמיד, זהו צורך לאומי אקוטי לחזק את הרשות המקומית כגוף יציב הנותן שירותים ברמה גבוהה, איכות חיים וצמיחה לאורך זמן.
לאחר מחקר שטח מעמיק והתייעצות עם מומחים ושחקנים רבים בתחום, ומתוך הניסיון רב השנים של קרן רש"י בעבודה עם רשויות מקומיות, יצרנו מפת דרכים לעבודה רשותית בתחום הפיתוח הכלכלי. על בסיס תפיסה זו, הקרן מקדמת יוזמות המכוונות לסייע לרשויות מקומיות בפריפריה להוביל תהליכים לפיתוח כלכלי והגדלת הכנסות ומשאבים, לטובת שיפור איכות החיים והרחבת ההזדמנויות לתושביהן.
