ופאא עטאונה אבו-שארב, מנהלת בית הספר 'אלזהראא' בחורה
ד"ר מאיה לוגסי בן-חמו, סמנכ"לית מחקר, פיתוח וחדשנות בבית יציב
פורסם באתר N12
השבועות האחרונים היו קשים לחברה הישראלית כולה, ועוד יותר למי שעוסקים בקידום חיים משותפים. חשוב לציין את מה שקצת אבד בשיח הציבורי של הימים שחלפו מאז הפיגוע בבאר שבע: החברה הבדואית מגלה רצון עז וגובר להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה. במהלך השנים היא טוותה קשרים הדוקים עם החברה היהודית ועם המדינה בכללותה בתחומי חיים רבים, כמו חינוך ואקדמיה, תרבות, בריאות, כלכלה וספורט – מתוך אמונה שזוהי הדרך לחיים משותפים.
המודל של חיים משותפים בנגב בא לידי ביטוי ביחסי מסחר משותפים, בעבודה, בחברה, וכן – גם בחברויות אמת בין בדואים ליהודים, והפיגוע הרצחני והאכזרי פגע במרקם החיים המשותף. עמדותיו ומעשיו של הרוצח אינם מייצגים את החברה הבדואית; יהודים ובדואים כאחד הזדעזעו מן המעשה וביקשו לשלוח תנחומים למשפחות האבלות.
כנשות חינוך וכתושבות הנגב, ברור לנו כי האחריות לשמור על המרקם החברתי המיוחד הזה היא של כולנו – למעננו ולמען ילדינו. דווקא בנקודת השבר הנוכחית, ניתן למצוא פיסות של אופטימיות שנובעות מהתהליכים החיוביים והמבורכים אותם הרגשנו בעיקר בשנה האחרונה, על רקע משבר הקורונה וההתפתחויות הפוליטיות.
באמצעות עבודה משותפת, דיאלוג מכבד ובניית אמון הדדי, ניתן ליצור חברה שיודעת להכיל זה את זה למרות הפערים ומשקעי העבר בין האוכלוסיות. אנו חייבים להמשיך ולפעול למען דו-קיום אמיתי, שהוא ניצחון לכולנו.
לחבר את הנגב – ותושבי הנגב
לנו ברור כי בחיזוק מערכת החינוך הערבית-בדואית טמון המפתח לקידום הקהילה ולבניית הבסיס לחיים משותפים. מילותיו של מבקר המדינה מאוגוסט 2021 משקפות את הנושא הכאוב והחשוב: "מיצובם של הערבים-בדואים בנגב כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל, מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול ולאפשר להם להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים הדרושים ואת התשתיות הפיזיות כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד."
בשנים האחרונות נבנתה קואליציה של שותפים הפועלים במטרה לקדם את איכות החינוך בחורה: פדרציית קליבלנד, קרן רש"י, המועצה המקומית ובית יציב, תוך חיבור הדוק לתוכנית הלאומית למצוינות בפריפריה של משרד החינוך. האקוסיסטם שנבנה פועל לחיזוק רמת ההוראה והלמידה על ידי פיתוח מקצועי וחדשני לצוותי ההוראה, לצד יצירת מרחבים טכנולוגיים המותאמים למאה ה-21.
אנו קוראות לקובעי המדיניות לחזק את החיבור, בעת הזו, בין תושבי הנגב לכלל החברה הישראלית. מעבר לכך, יש צורך אדיר בבניית תוכנית אסטרטגית לשיפור והשקעה במערכת החינוך, המהווה נדבך משמעותי בתהליך. נדרשת השקעה הן בהיבט של גיוס כוח אדם והכשרתו, והן בכל הנוגע להתאמת התשתיות לצורכי המאה ה-21 – כל זאת כדי לצמצם את הפערים שנוצרו לאורך השנים ואשר מקשים על החברה הערבית-בדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה הישראלי.
החברה הבדואית עולה לכותרות ונתפסת על פי רוב כבעלת דימוי שלילי הקשור בפשיעה, גניבות, ולאחרונה בנושא הנטיעות בנגב. אך בניגוד לכך, אנו פוגשות במציאות החיים היומיומית אנשים ונשים שרובם המוחלט רוצים להשתלב בחברה הישראלית ולחיות חיים משותפים.
גם אנחנו מהוות הרבה יותר מקולגות זו לזו. אנו חברות אשר משתפות באתגרים, הזדמנויות, שמחות ורגעי עצב. ההיכרות בינינו הבהירה לשתינו כי המשותף גדול מהשונה, ערכי הליבה שלנו דומים ואנו פועלות באותו השדה החינוכי עם מטרה זהה: ליצור עתיד טוב יותר לילדינו במדינת ישראל.
קרדיט תמונה: יוסי זמיר, שתיל סטוק
