עודד בשן, מנכ"ל מגדל אור
פורסם במעריב 5.12.2021
על הבעיות בתחבורה הציבורית בישראל אנו שומעים חדשות לבקרים: מחוסר יעילות, דרך חוסר סנכרון בין אוטובוסים ורכבות, צפיפות ועד לחוסר זמינות ולוח זמנים מנותק מחייהם של האזרחים. אבל הבעיה המרכזית בתחבורה הציבורית היא הפערים החברתיים שהיא יוצרת, במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלויות כגון עיוורים.
דמיינו אדם עיוור עומד בתחנה וממתין לאוטובוס. האוטובוס מתקרב, הנהג רואה שיש אדם בתחנה, אבל לא נראה לו שהוא מתכוון לעלות לאוטובוס, כי הוא לא מאותת לנהג או מתקדם לעלייה. הנהג חולף על פני התחנה, ללא עצירה וכריזה של הקו, האדם העיוור נשאר בתחנה ומפספס את האוטובוס. האפשרות היחידה שלו להתנייד לעבודה, ללימודים או לכל מטרה אחרת היא חוויה מתסכלת מאוד.
הבעיות של אנשים עיוורים לא מסתיימות בנהג שלא עוצר להם. מדובר בשלל תופעות שחוזרות על עצמן: לעתים מערכות הכריזה לא עובדות, ולכן אדם עם לקות ראייה לא יודע מתי לרדת בתחנה שלו. ישנם נהגי אוטובוסים ומוניות שלא מוכנים להעלות כלב נחייה.
גם הנגישות במרחב הציבורי, הדרך מהבית לתחנה וממנה, הינה חלק בלתי נפרד מהשימוש בתחבורה הציבורית. גם דרך זו לעתים מהווה סכנה בגלל רכבים שחונים על המדרכה וחוסמים אותה, קורקינטים חשמליים, מידע על שינויים בתחנה שאינו מונגש, או היעדר הבחנה בין מסלולים המיועדים לדו־גלגלי ובין מתחם האוטובוס הבטוח.
לכל הבעיות האלה יש פתרונות והם פשוטים ליישום, אם באמת רוצים: ניתן להעביר הכשרות לעובדים של חברות התחבורה הציבורית, בדגש על מקצועיות ההכשרה והאפקטיביות שלה. ניתן לחזק שימוש באפליקציות ייעודיות המיועדות לאנשים עיוורים ומקילות את השימוש בתחבורה ציבורית, לעודד פיתוח אפליקציות וטכנולוגיות מסייעות נוספות או להתאים אפליקציות קיימות, כגון move it, עבור אנשים עם מוגבלויות בכלל ומוגבלות בראייה בפרט.
ב”מגדל אור” מבצעים הדרכות ייעודיות בנושא הזה, אך יש צורך שגם הציבור יהיה מודע לאתגרים של אותה אוכלוסייה. בכל הנוגע לציבור הרחב, חקיקה וקנסות הינם הכרחיים על מנת לשמור על מרחב ציבורי נגיש ומאפשר לכולם.
מטרת הממשלה צריכה להיות חיזוק תשתיות התחבורה הציבורית בישראל, בדגש על הפיכתה לנגישה לכלל האזרחים. אחרי מהלך זה, שיאפשר לאנשים עם לקות ראייה לנהל חיים עצמאיים ומלאים, נוכל להתחיל תהליך אמיתי של שוויון בין כולם, לא רק ביום המודעות לאנשים עם מוגבלות.
