נעמה בר-שלום, מנהלת STEM אקוסיסטם ומיומנויות המאה ה-21 בקרן רש"י
בנובמבר 2022 פרסמה הועדה הבין-משרדית להון אנושי בהייטק דו"ח ובו המלצות מדיניות להגדלת מספר המועסקים בענף ההייטק ובמקצועות הטכנולוגיים בכלל ל-15% מכלל המועסקים במשק. גם עם המשבר הנוכחי שהענף עובר, ההמלצות הללו עדיין תקפות בהחלט.
ענף ההייטק הוא בעל השפעות מכריעות על כלכלת ישראל – על התמ"ג, היצוא ופריון העבודה, והגדלת מספר העובדים בהייטק ובמקצועות הטכנולוגיים הוא קריטי להגדלת הצמיחה. לצד המשמעויות הכלכליות, זה חשוב גם למען יצירת שוויון הזדמנויות והגדלת המוביליות החברתית והרווחה הכלכלית של כלל האוכלוסיות במדינה.
המחקרים שעסקו בנושא בעשורים האחרונים התייחסו לקושי להגיע למיצוי פוטנציאל ההון האנושי ולחשיבות של ההכשרה וחיזוק המיומנויות הנדרשות להשתלבות בענף. אבל למעשה, לא מדובר רק על מקצועות ההייטק או על המקצועות הטכנולוגיים בכלל.
מחשבים סיכון
המגמות בארץ ובעולם מצביעות על עליה מתמדת בביקוש לעובדים בעלי יכולות של פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, ואוריינות טכנולוגית ודיגיטלית גבוהה באופן כללי. שורה ארוכה של מקצועות מוגדרים כ"בעלי סיכון גבוה למחשוב" – כלומר, כאלה שייעלמו מהעולם, ישתנו לחלוטין, או ידרשו מיומנויות טכנולוגיות גבוהות יותר בשל הפיכת סביבת העבודה לממוחשבת.
לדוגמה, עד לא מזמן הדרך היחידה לרכוש מוצר הייתה ללכת לחנות, לבחור ולשלם למוכר בקופה. היום אנחנו חווים מגמה מואצת של העברת ערוצי הצריכה לרשת. למעשה, אמזון כבר יכולה לשלח אלינו מוצרים כמעט ללא מגע יד אדם. תפקיד הקופאי או נציג המכירות הפרונטלי הולכים ונעלמים מהעולם. מהפכה דומה צפויה להתרחש בתחומים נוספים כגון ביטוח, פיננסים, משפט, רפואה ועוד.
על מנת להגדיל את מספר המועסקים במקצועות טכנולוגיים, בדגש על אוכלוסיות בייצוג חסר, הועדה הבין משרדית המליצה על מספר צעדים קריטיים. בראש ובראשונה, לראות את ההשתלבות בתעסוקה לא כנקודה אלא כציר שמתחיל במערכת החינוך, ועובר דרך הצבא או השירות האזרחי, האקדמיה, ועד להכשרה מקצועית ולתעסוקה.
עובד לא נולד בגיל 30. הוא צובר לאורך חייו חשיפה, התנסות, זיהוי תחומי עניין ויכולות ופיתוחם לכדי מיומנות המותאמות לשוק העבודה. על מנת לרכוש את המיומנות הנדרשות, יש צורך בהזדמנויות להתפתחות בכלל תחומי החיים, מלידה לתעסוקה.
ליצור מרחב של הזדמנויות
אנחנו קוראים לזה אקוסיסטם: ראיית המרחב הפיזי וההתפתחותי של הילד כמרחב שלם עם מפגשי למידה יומיומיים המאפשרים מגוון הזדמנויות לצמיחה אישית וחברתית. לא מדובר על אוריינות טכנולוגית או מתמטית בלבד, אלא על מכלול של מיומנויות הנדרשות על מנת להצליח בעולם התעסוקה העתידי.
דו"ח של זרוע העבודה במשרד הכלכלה משנת 2021 מצביע על ירידה מתמשכת בלמידת מקצועות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) במוסדות ההשכלה הגבוהה, לצד עליה במספר המועסקים בתחומים אלה. כלומר, ענף ההייטק קולט עובדים שאינם בהכרח בוגרים של מקצועות STEM. למעשה, ההייטק מהווה אבן שואבת לעובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר במשק, כפי שמצא גם מבחן PIAAC – מבחן מיומנויות עובדים בינלאומי שעורך ה-OECD.
לאור הצורך הגובר בעובדים בעלי מיומנויות טכנולוגיות ואחרות בענפי משק רבים נוספים, לצד הירידה הצפויה בביקוש לעובדים ללא מיומנויות כאלה, עלינו ליצור עבור הילדים מגיל צעיר סביבה שתאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם לכדי פיתוח יכולות ומיומנויות גבוהות.
עלינו לפתח יותר תכניות במערכות החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית שיתנו מענה לפיתוח מיומנויות מתקדמות; לחבר בין המערכות השונות ולעודד ילדים לממש את יכולותיהם בכל אחת מהן; ולחזק את כישורי השפה האנגלית הדבורה של הילדים והצעירים.
לצד מאמץ להשפיע על המדיניות הלאומית, חקיקה והקצאת משאבים, יש לתת מענה ממוקד בסביבת החיים של הילד והצעיר – הישוב בו הוא גדל. העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לגופים מקומיים תאפשר לתת מענים מותאמים לשטח וקרובים לאוכלוסייה ולצרכיה על פני כל הרצף החינוכי.
היום אנחנו יודעים על בסיס מחקרים מוכחים כי לגורמים הסביבתיים – הסביבה החינוכית, המשפחתית והקהילתית – יש משקל גדול בהשפעה על המוביליות החברתית. רשות מקומית שתדע לפתח ולתת מענים לגורמים אלה כחלק מהתפתחותו של הילד, תוכל לייצר יותר הזדמנויות לתושביה להשתלבות במקצועות העתיד שיאפשרו להם רמת חיים ואיכות חיים גבוהות.
