< בחזרה לבלוג

ישראל חלשה במימוש פוטנציאל ההון האנושי

מאמר דעה של עמרי זגן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בקרן רש"י (17.2.20 TheMarker)

קשה לחשוב על סמל מובהק יותר להון-שלטון מהפורום הכלכלי העולמי (WEF) שמתכנס מדי שנה בדאבוס, ובו עשירי העולם מתחככים במנהיגי מדינות, ראשי בנקים וקובעי מדיניות. אבל דווקא פורום זה השיק השנה מדד חדש למוביליות חברתית, שאמור לשקף את הסיכוי של תושב המדינה שנולד למשפחה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך לשפר את מצבו בעתיד. ישראל דורגה במקום ה-33 מתוך 82 מדינות. המדד מאפשר לבחון את מידת מימוש פוטנציאל ההון האנושי של ישראל והשפעתו על היכולת שלנו להתחרות במדינות אחרות בעוד 15-20 שנה.

העיסוק במוביליות חברתית מגלם שינוי מגמה ב-WEF, בו הבינו שצמיחה כלכלית אינה רלוונטית אם מרבית אזרחי המדינה אינם נהנים ממנה. מעבר לכך, פערים חברתיים הם מתכון לקיטוב ולתסיסה חברתית. הייחודיות של המדד החדש היא האוריינטציה הכלכלית-תחרותיות שלו, בכך שהוא בוחן כיצד כל מדינה מצליחה לממש את פוטנציאל ההון האנושי שלה.

אז מה המצב מבחינת מיצוי ההון האנושי של ישראל? לכאורה, הדירוג שלנו במקום 33 מבין 82 המדינות שנבדקו הוא מכובד, אך התבוננות נוספת מגלה שהדירוג כולל מדינות עניות ובלתי מפותחות כמו סנגל וחוף השנהב. בהשוואה ל-36 המדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), ישראל נמצאת במקום ה-29.

המדד של WEF בוחן את המצב הקיים כדי להסיק ממנו מה צפוי לקרות לילדים של היום בעתיד, ומתמקד ב-51 אינדיקטורים המנבאים את סיכויי המוביליות שמחולקים לחמישה עמודי תווך: בריאות, חינוך, נגישות לטכנולוגיה, שוק העבודה וחוסן חברתי.

כשמנתחים את מצבה של ישראל בכל אחד מעמודי התווך, ניתן לזהות נקודות חולשה מהותיות שבהן נדרש שינוי: היקף בני הנוער מחוץ למסגרות חינוכיות; היקף נמוך של הכשרות מקצועיות שמספקים מעסיקים לעובדיהם; שיעור האבטלה בקרב אוכלוסיות עם השכלה בסיסית; שיעור בעלי ההכנסה הנמוכה; מידת ההשקעה במערכות תמיכה חברתיות ויכולתם של מוסדות לספק מענים לכלל האוכלוסייה ללא אפליה – באחרון ישראל מדורגת בתחתית הרשימה, במקום ה-77.

מדד זה צריך לשמש בסיס לתוכנית עבודה ממשלתית ולשיתופי פעולה עם המגזר השלישי ליצירת מענים ושינויים נדרשים, כדי להבטיח את המוביליות של דור העתיד שלנו. זו תקוותם של מאות אלפי ילדים שלא שפר עליהם מזלם להיוולד למשפחות בעלות אמצעים, וגם הזדמנות חשובה לפיתוח ההון האנושי בישראל ובכך לקידום כושר התחרותיות שלה.

קראו עוד על מדד המוביליות הגלובלי של WEF בפוסט הזה >>

24.02.2020

אולי יעניין אותך גם

08.07.2021
מפת הידע: לחשב מסלול מחדש

מחקר יישומי מקיף וראשון מסוגו בישראל נותן כלים לתכנון השקעות אפקטיביות בקידום מוביליות חברתית, על ידי מיפוי הגורמים המשפיעים עליה ברמת הפרט והסביבה המקיפה אותו וקשרי הגומלין ביניהם.

קראו עוד
16.06.2021
לשרת החינוך החדשה יש הזדמנות לבצע מהפך

כניסתה לתפקיד של שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, במקביל ליציאה מהקורונה היא הזדמנות אדירה שצריך לנצל כדי לחולל שינויים שחלקם כבר התחילו. המלצות לחמש משימות דחופות שיש לבצע במערכת החינוך.

קראו עוד
08.06.2021
סטארט-אפ ניישן? לא לבעלי לקות ראייה

יום ההזדהות עם העיוורים מזכיר שיש חוק שלא נאכף, והגיע הזמן להנגיש ומיד אתרי קניות, חדשות, מידע, מערכות לימודים מקוונים ועוד, כדי לשפר משמעותית את חייהם של כ-100 אלף אנשים עם לקות ראייה חמורה ו-24 אלף אנשים עם עיוורון בישראל

קראו עוד