< בחזרה לבלוג

ישראל חלשה במימוש פוטנציאל ההון האנושי

מאמר דעה של עמרי זגן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בקרן רש"י (17.2.20 TheMarker)

קשה לחשוב על סמל מובהק יותר להון-שלטון מהפורום הכלכלי העולמי (WEF) שמתכנס מדי שנה בדאבוס, ובו עשירי העולם מתחככים במנהיגי מדינות, ראשי בנקים וקובעי מדיניות. אבל דווקא פורום זה השיק השנה מדד חדש למוביליות חברתית, שאמור לשקף את הסיכוי של תושב המדינה שנולד למשפחה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך לשפר את מצבו בעתיד. ישראל דורגה במקום ה-33 מתוך 82 מדינות. המדד מאפשר לבחון את מידת מימוש פוטנציאל ההון האנושי של ישראל והשפעתו על היכולת שלנו להתחרות במדינות אחרות בעוד 15-20 שנה.

העיסוק במוביליות חברתית מגלם שינוי מגמה ב-WEF, בו הבינו שצמיחה כלכלית אינה רלוונטית אם מרבית אזרחי המדינה אינם נהנים ממנה. מעבר לכך, פערים חברתיים הם מתכון לקיטוב ולתסיסה חברתית. הייחודיות של המדד החדש היא האוריינטציה הכלכלית-תחרותיות שלו, בכך שהוא בוחן כיצד כל מדינה מצליחה לממש את פוטנציאל ההון האנושי שלה.

אז מה המצב מבחינת מיצוי ההון האנושי של ישראל? לכאורה, הדירוג שלנו במקום 33 מבין 82 המדינות שנבדקו הוא מכובד, אך התבוננות נוספת מגלה שהדירוג כולל מדינות עניות ובלתי מפותחות כמו סנגל וחוף השנהב. בהשוואה ל-36 המדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), ישראל נמצאת במקום ה-29.

המדד של WEF בוחן את המצב הקיים כדי להסיק ממנו מה צפוי לקרות לילדים של היום בעתיד, ומתמקד ב-51 אינדיקטורים המנבאים את סיכויי המוביליות שמחולקים לחמישה עמודי תווך: בריאות, חינוך, נגישות לטכנולוגיה, שוק העבודה וחוסן חברתי.

כשמנתחים את מצבה של ישראל בכל אחד מעמודי התווך, ניתן לזהות נקודות חולשה מהותיות שבהן נדרש שינוי: היקף בני הנוער מחוץ למסגרות חינוכיות; היקף נמוך של הכשרות מקצועיות שמספקים מעסיקים לעובדיהם; שיעור האבטלה בקרב אוכלוסיות עם השכלה בסיסית; שיעור בעלי ההכנסה הנמוכה; מידת ההשקעה במערכות תמיכה חברתיות ויכולתם של מוסדות לספק מענים לכלל האוכלוסייה ללא אפליה – באחרון ישראל מדורגת בתחתית הרשימה, במקום ה-77.

מדד זה צריך לשמש בסיס לתוכנית עבודה ממשלתית ולשיתופי פעולה עם המגזר השלישי ליצירת מענים ושינויים נדרשים, כדי להבטיח את המוביליות של דור העתיד שלנו. זו תקוותם של מאות אלפי ילדים שלא שפר עליהם מזלם להיוולד למשפחות בעלות אמצעים, וגם הזדמנות חשובה לפיתוח ההון האנושי בישראל ובכך לקידום כושר התחרותיות שלה.

קראו עוד על מדד המוביליות הגלובלי של WEF בפוסט הזה >>

24.02.2020

אולי יעניין אותך גם

08.03.2023
יום האישה 2023: שום דבר כבר לא מובן מאליו

114 שנים מאז צויין לראשונה יום האישה הבינלאומי, עדיין לא חסרות סיבות לציין אותו: מספר הח"כיות בירידה, פערי השכר עומדים על 32%, נשים ממשיכות לחוות אלימות, וכעת התחלנו לחשוש שזכויותנו הבסיסיות ילקחו.

קראו עוד
04.12.2022
אבי מעוז לא יצליח להשתלט על התכנים במערכת החינוך

התכנים החיצוניים שנכנסים לכיתות עוברים דרך מנהלי בתי הספר וצוותי החינוך, וללא הכתבה של אף אחד מלמעלה, וגם הציבור מתפקד כשומר סף – והבהיר שיש לו קווים אדומים ברורים.

קראו עוד
24.11.2022
אנחנו השינוי

העיסוק בשאלות כמו למה היא לא ביקשה עזרה או עזבה מגלם את כל מה ששגוי באופן בו אנחנו מבינים את תופעת האלימות במשפחה, ולא יקדם סיוע לנשים הנמצאות במלכודת האלימות. שינוי משמעותי יתחיל כשנפסיק להסב את המבט ונתחיל להקשיב.

קראו עוד