"לצד ההכרח בגיבוש מדיניות כלכלית-חברתית ממשלתית (…) יש גם צורך אקוטי להעצים את הקהילה, הרשות המקומית, המעגלים אשר נמצאים במגע ישיר עם האזרח. זאת כיוון שבסופו של יום ממשלות יכולות להקצות משאבים ולהתוות דרך ברמה הלאומית, אבל חלק ניכר של העשייה אשר עושה הבדל בחיי הפרט והמשפחה מתרחשת במעגלים הקרובים יותר אליהם."
– פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי
מרגע הלידה ועד לבגרות, ההזדמנויות שמקבל הילד מושפעות ישירות מהמרחב הסובב אותו – הנגישות לשירותי בריאות וטיפת חלב; איכות מעונות היום, הגנים ובתי הספר, הסביבה הפיזית, הפעילות הקהילתית, ועוד ועוד.
כל אלה מדגישים את חשיבות המרחב המקומי בהקשר של מוביליות חברתית: אם היישוב מעניק לילד הזדמנויות לטיפוח ולהתפתחות, הוא יוכל לנוע במעלה הסולם החברתי. אך אם הסביבה חסרה הזדמנויות כאלה, סיכוייו קטנים בהרבה.
מה שנותן לכך משנה תוקף הוא המגמה של הגדלת האוטונומיה של השלטון המקומי, כלומר "הפרטת" שירותים וסמכויות מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות. זוהי מגמה חיובית שטמונים בה יתרונות רבים, אבל גם סכנה של הנצחת הפערים החברתיים והתרחבותם.
כאשר איכות השירותים – חינוך, רווחה, פיתוח כלכלי וסביבתי וכן הלאה – תלויה ביכולות של הרשות המקומית, עלול להיווצר מעגל קסמים של התחזקות היישובים החזקים והיחלשות המוחלשים. צריך לזכור כי השירותים החברתיים מבטיחים לא רק איכות חיים טובה בהווה לתושבי העיר בכלל ולילדים בפרט – הם הבסיס למוביליות חברתית ולשיפור איכות החיים גם בעתיד.
אם לא די בכך שגובה ההכנסה לתושב ברשויות החלשות ביותר הוא כשליש מזה של המבוססות ביותר, ברשויות החלשות חסרות יכולות ניהול, תכנון וקבלת החלטות מבוססת נתונים שיאפשרו להן לנצל את המשאבים הקיימים ולמנף אותם כדי להביא לצמיחה חברתית וכלכלית.
לאור זאת, אנחנו מאמינים שקידום אפקטיבי של מוביליות צריך להתחיל קודם כל בחיזוק הרשויות המקומיות, במיוחד בפריפריה, על ידי בניית התשתית והיכולות של היישוב עצמו תוך העצמה של המנהיגות המקומית ושיתוף מלא של התושבים בתהליך. זאת בניגוד לגישה השכיחה של התערבויות נקודתיות על ידי גורמים חיצוניים שהשפעתן מתפוגגת לרוב לאחר שהן מסתיימות.
ועכשיו יש הוכחות בשטח שזה עובד, כפי שתוכלו לקרוא בכתבה הזאת. בשלוש שנות היישום של מיזם "היישוב במרכז" של קרן רש"י ושותפיה בקרית מלאכי, העיר עשתה קפיצת מדרגה שהניבה כבר תוצאות כמו פיתוח מסגרות טיפול לגיל הרך וגידול ניכר בהשתתפות בפעילות תנועות הנוער. המיזם מקיף כיום שבעה יישובים ומציב את הרשות המקומית והתושבים במרכז.
מנכ"לית הקרן מיכל כהן מדגישה שמדובר לא רק על תוצאות ברמת הפרט אלא על שינוי הגישה. "המטרה שלנו היא להשאיר אחרינו בכל עיר שאנחנו נכנסים אליה יכולת לתחזק ולנהל את התשתית שבנינו יחד".
מוסיף חיים כצמן, מנכ"ל חברת גזית גלוב שגם היא מעורבת במיזם: "אנחנו רוצים שהיישובים האלה יציעו חינוך שווה באיכותו ובתוצאותיו לזה של ערי המרכז, שיקרוץ ויפתה זוגות צעירים להצטרף לעיר, להביא מקצועות חדשים ועסקים חדשים.
"החלום הוא שעוד עשר-עשרים שנה קריית מלאכי תהיה יישוב גדול עם תשתית של מקומות עבודה טובים, תעשיות שמשלמות שכר טוב לעובדים, רמת חיים בעלייה, ואז – הגלגל הזה כבר יניע את עצמו", אומר כצמן. "אנחנו עוזרים לתת לו כרגע את התנופה".
