השינוי המיוחל בגיל הרך לא יוכל להתרחש ללא השקעה משמעותית בתשתיות החברתיות בישראל, הכרוכה בשינויי מדיניות - תקציבים, חקיקה וכוח אדם איכותי לטובת ילדים ומשפחותיהם.
קראו עוד
בתכנית החומש לחברה ערבית יש בשורה של ממש, אבל חסר מרכיב קריטי שבלעדיו היכולת להוביל לשינוי עמוק ולצמצום פערים מוגבלת - השקעה בגיל הרך, שיש לו חשיבות מכרעת בחיי הילד ובהתפתחותו.
קראו עוד
שנת 2022 תיזכר כשנת מפנה בכל הנוגע לגיל הרך, כשמשרד החינוך קיבל לראשונה את האחריות למסגרות חינוך-טיפול לפעוטות. יצירת רצף חינוכי מלידה עד גיל 18 היא ציון דרך משמעותי במסע לצמצום אי-השוויון החברתי, אך מימוש המהלך כרוך באתגרים גדולים.
קראו עוד
תוך שנים מעטות ניתן יהיה להבטיח שכל הפעוטות בידיים טובות - כל מה שדרוש זה החלטה ממשלתית שעלותה כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד
קראו עוד
חוק הפיקוח על מעונות היום חשוב אך אינו מספיק; המשבר העמוק בחינוך לגיל הרך מחייב מהלך לאומי מקיף והשקעת משאבים ליצירת מסגרות חינוך מיטביות
קראו עוד
כדי שילד שנקודת הפתיחה שלו נמוכה יוכל להצליח בבית הספר אין די בשוויון פורמלי בתקציבים, ויש לתת לו הקצאה עודפת של משאבים – יותר שעות הוראה, מורים איכותיים ועוד
קראו עוד
רגע לפני הבחירות, יש לדרוש מהממשלה פיקוח יעיל על מסגרות חינוכיות לגיל הרך. על המדינה לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדינו מגיל לידה
קראו עוד
כיום, המשאבים המושקעים בשלבי החינוך השונים – מסגרות הגיל הרך, גנים, בית ספר יסודי וכן הלאה – עומדים ביחס הפוך לחשיבות השלב בהתפתחות הילד ובסיכויי המוביליות שלו
קראו עוד
